הסרט שהפך ללהיט וההודעה שריגשה עד דמעות: אסי ישראלוף פותח את הלב

לאן שלא תפנו, תראו את אסי ישראלוף. מככב ב"בובה של לילה", משתתף במופע מחווה ל"נשמות הטהורות", וכמובן משגע את המדינה ביחד עם חבריו לשלישיית "מה קשור" בסרט "לשחרר את שולי", ששובר שיאים וגם את הקופות.

ישראלוף הגיע להתארח בפודקאסט "מה נשמע?", הפודקאסט של וואלה! תרבות, בשיתוף מפעל הפיס, המעודד יצירה ישראלית מקורית, וסיפר לניר יהב על התחושות בעקבות הצלחת הסרט החדש: "עוברים על השלישייה שלנו ימים מרגשים. כבר שבוע לא ישנו. אנחנו מאוד רגישים וכשקורה משהו גדול כזה, יש תחושה מיוחדת. שמענו את הנתונים והבנו ששברנו שיא ויותר מ-100 אלף איש באו לראות אותנו בשלושת הימים הראשונים, וזה נותן אנרגיות. למסך הגדול יש כוחות משלו, והתאהבתי במדיום הזה עכשיו".

האזינו למעלה לפודקאסט המלא

"לא ציפינו לזה", הוא מודה. "באנו צנועים, כי זה הסרט הראשון שלנו וזה היה תהליך פנימי ארוך. היינו מעורבים בכל פסיק בסרט וזה היה כל כך מהנה ובסוף יוצא מוצר שלם, שלא ידענו מה יהיה איתו. קיווינו שהקהל יתחבר וילך איתנו בטריפ הזה וזה יצליח, אבל לא תיארנו שככה. אמרתי לציון ושלום שזה מרגיש כאילו הוצאנו אלבום חדש ותוך כמה ימים באנו להופיע והקהל כבר הכיר את כולו. ליוצרים, אין תחושה טובה מזו, שהקהל מתאהב ביצירה שלך ומצטט אותה".

על הסרט הוא מספר: "זו קומדיה, המון פאנצ'ים, בלי מנוחה. זה סרט בקצב עכשווי, קצת טיקטוקי. למדנו המון ממורנו ורבנו יהודה ברקן. לפני 30 שנה הוא היה בהקרנת הבכורה של נשיקה במצ"ח ברמלה, וציון, שלום ואני היינו שם, עוד לפני שהכרנו אחד את השני. פעם אחת נזכרנו בזה ודיברנו על האירוע ההוא וכמה זה השפיע עלינו ועכשיו, המפגש שלנו עם הקהל מצמרר. אחרי 20 שנות יצירה, זו מתנה להתרגש ככה מחדש".

הצילומים של "לשחרר את שולי" נערכו בקולומביה: "היינו במדיין, עיר ענייה, מלא משטרה, אוהבת תיירים, תמימה כזו - העיר של פבלו אסקובר. אין שם משפחה שלא הושפעה ממנו ויש מקומות בהם הוא קדוש ואחרים בהם אסור להזכיר את השם שלו. הלכנו לראות את הבית המדהים שהוא בנה שם לאימא שלו, והרגשתי שאני בסצנה מנרקוס. היינו קמים כל בוקר בארבע ונוסעים שעה וחצי ללוקיישן בתוך הג'ונגל. זו הייתה חוויה חוץ-גופית, כמו טיול אחרי צבא. עברנו משהו מדהים ואני שמח שהעברנו את זה משם למסכים בארץ".

ומה לגבי המוזיקה שלו? "הגשמתי את החלום ב-2012, כשהוצאתי אלבום. מבחינתי, מוזיקה היא קודש הקודשים. הבית שלי נראה כמו סניף של גלגלצ, עם אלפי תקליטים ודיסקים. כשעשיתי את האלבום, אמרתי לעצמי שאם אפילו מישהו אחד ישמע אותו מהתחלה ועד הסוף - עשיתי את שלי. לפני ארבעה חודשים קיבלתי מייל ממישהו שכתב שהוא התגבר על הסרטן והיה חודשיים בבידוד ומה שהחזיק אותו זה האלבום שלי. הוא הקשיב לו כל הזמן, מהתחלה ועד הסוף. התחלתי לבכות מהתרגשות".

במסגרת האהבה למוזיקה, ישראלוף היה מחקה בעבר את שלמה ארצי, אבל החיקוי הזה נעלם. למה? "חיקיתי אותו ב'היכל התרבות'. כתבו לי שיר שלמה ארצי כזה והלחנתי, שיישמע כמו שיר שלו. אנשים חשבו שזה באמת שיר חדש שלו והוא ביקש, בצדק, שנגיד שזה לא באמת הוא. ברגע שהבנתי שהוא לא ממש אהב את החיקוי הזה, אחרי שלושה שירים שהקלטתי והצליחו מאוד, מיד אמרתי שאני מפסיק. אנחנו באים משמחה ואם אני מחקה מישהו וזה לא מחליק לו בגרון, אני לא רוצה. היום שלמה ואני חברים ואפילו עושים משהו יחד. אני פריק של שלמה, חי את המוזיקה שלו בצורה קיצונית. הוא היה קול שפוי בנעורים שלי".

את החיקויים העביר ישראלוף בשנים האחרונות ל"בובה של לילה": "אני לא עובד כמו כולם על חיקויים. למשל מודי בראון, שאני מעריץ. הוא המציא שפה, המאיר אריאל של הספורט. אז אני מגיע לאולפן, מתאפר ומתיישב ומשהו שאני לא מצליח להסביר פשוט קורה לי. אני הופך להיות החיקויים שלי. אני עף על החיקוי של מודי, אבל גם מאוד אוהב לחדש. הקהל תמיד רוצה פרוספר אזגי ומוטי חביב ואני יודע שזה יעבוד, אבל רוצה לאתגר את עצמי".

בשלב מסוים, הוא כמעט הצטרף לארץ נהדרת. אז מה קרה? "אני חושב שהם אדירים, הכי גדולים, רמה אחת למעלה בכל נושא החיקויים. פיניש, זרחוביץ', הבנות - הם עושים משהו מיוחד, אבל לא ידעתי אם בא לי חיקויים של פוליטיקאים. היה רעיון שנעשה ניסיון לשתי תכנית וזה הודלף ויצא אייטם שאני מצטרף, בזמן שאני עוד לא ממש ידעתי. ברגע שזה הודלף, הייתי צריך להחליט אם כן או לא והעדפתי לנשום רגע ולחכות".

גם עם "האח הגדול" הייתה לו תקופה קצרה ומעניינת: "סך הכל הייתה חוויה מגניבה. רציתי ללמוד על ההפקה הגדולה הזו, אבל אחרי שתי תוכניות הבנתי שלא ממש יודעים מה לעשות עם שלושה מנחים ובצדק. לא באתי לידי ביטוי וראו את זה, כי אני לא יודע לשקר. לא נהניתי, לקחתי את ההדחות ללב, לא ישנתי כמה חודשים".

לצערו של ישראלוף, השנה האחרונה לא הייתה פשוטה עבורו: "אני חווה פרידה לצערי. אפרת ואני מתגרשים. זה אזור נפלא ליצירה, כי הוא כואב ומבעבע, אבל זה לא קל. בקורונה היה לנו זמן לטפל בפרידה כמו שצריך ולהיות עם הילדים. הם הבינו שאימא ואבא פה. אפרת אדם נפלא ואני שמח שנפגשנו. נהיה משפחה לנצח. לפרק משפחה זה חורבן בית, זה לא פשוט, אבל אנחנו אמיצים וכבר מתחילים לחייך מחדש ומטפלים בילדים. הכל בפתיחות ואהבה וכולם יהיו בסדר".

"הילדים מצחיקים אותי", הוא מספר. "הם כמו החברים הכי טובים שלי. הם, יחד עם ציון ושלום, הכי מצחיקים אותי. בכלל, אני אוהב לצחוק. גדלתי על הסרטים של זאב רווח ועד היום לפעמים בורחות לי תנועות שלו. גם יוסף שילוח ויהודה ברקן, את הגשש החיוור אני מכיר בעל פה, סיינפלד הוא אליל ואני מטורף על הקיצוניות והשיגעון של סאות' פארק".

ולסיום, איך מתנהלת העבודה ב"מה קשור"? "יש בינינו כימיה, חיבור, כי שלושתנו יודעים להקשיב ובאים בלי אגו. לא מעניין אותנו ציון, שלום ואסי, אלא איך התוכן יהיה הכי טוב ומדויק. יש דמוקרטיה מוחלטת ואם שניים בעד פרויקט מסוים, הולכים איתו קדימה. במערכת יחסים טובה צריך גם לשחרר, אז כל אחד מאיתנו גם עושה דברים לבד. אבל בסוף אנחנו תמיד רוצים לחזור לעבוד ביחד עם השלישייה".