כולם חושבים שהראל סקעת מלאך. המורה שלו חושפת מה הוא עשה בטיול בתיכון לאילת

"לא אשכח את הפעם הראשונה בה שמעתי אותך שר. אני זוכרת את השיר, אני זוכרת איפה עמדת. זה היה כאילו חץ נכנס לי ללב".

במסגרת מיזם "המורה שלי" של מפעל הפיס, מיזם מיוחד שמחזיר את האמנים האהובים עלינו לתחילת הדרך שלהם, כדי לבדוק איתם ועם האנשים שטיפחו אותם איך בעצם נולד אמן מצליח ומאיפה הכל החל, פגש הראל סקעת את המחנכת והמורה לאנגלית שלו מימיו בתיכון גלילי בכפר סבא, שרית פרידמן. יחד, הם חזרו שני עשורים לאחור: "כשהתחלת את הסולו שלך, זה היה הרגע הראשון שהבנתי שיש פה משהו אחר. זה כבר לא היה הראל השובב מהכיתה, אלא הראל הזמר".

ושובב הוא אכן היה, לפחות לפי המורה שלו. כך למשל, במהלך הטיול השנתי לאילת, סעקת חמק לרגע וחזר עם עגיל בגבה: "ואני רק אומרת לעצמי - מה אני אגיד לאימא שלו? אתה נשמה טובה, אבל היית נורא שובב". סקעת עצמו לא שכח את המקרה המשעשע והוא מודה: "כשרואים אותי בטלוויזיה חושבים שאני איזה מלאך".

בין היתר, היא הייתה לצדו גם כאשר איימו להעיף אותו מלהקת בית הספר: "האיום הזה היה הדבר היחיד שעצר אותי מלעשות שטויות", הוא נזכר. "היית נקודה מאוד משמעותית בחיים שלי, בתקופה מאוד משמעותית, בה אנחנו מעצבים את עצמנו. אני לא אגזים ואומר שזה השפיע עליי לכל החיים - מורה עם עיניים מבינות, טובות ולא שופטות. מה שלימדת אותי אותי מוביל גם לדרך בה אני מחנך את הילד שלי היום".

כאשר פרידמן שאלה אותו על השנה האחרונה והשיר שכתב במהלכה, "חזק על הרצפה", השיב סקעת: "בהתחלה הכל נראה לי אפילו כמו טיפה מתנה, אבל פתאום הקורונה הכתה וכל יומן ההופעות בוטל. ישבנו באולפן והרגשנו שכל מה שבנינו עד היום פשוט מתרסק חזק על הרצפה. לא ידענו מה יחזור. אני חושב שיש לנו יד בהרס העולם ושמבחינה תרבותית, אקלימית וחברתית כל ההפסקה הזו הייתה מאוד חשובה. מבחינתכם, המורים, אולי עכשיו ההורים גם הבינו עד כמה מה שאתם עושים חשוב ולא פשוט, וזה יעזור לכם בעתיד".

רגע לפני סיום, סקעת הכריז: "אז בואי נקבע להיפגש שוב בהופעה הבאה".

לאתר מועצת הפיס לתרבות ואמנות

לעמוד הפייסבוק של מועצת הפיס לתרבות ואמנות