הפזמונאי והמשורר יורם טהרלב הלך לעולמו בגיל 84. לפני כשנה הוא הספיק להתארח בפרק החדש של ארכיון יוצרים, היוזמה המיוחדת של מפעל הפיס לתיעוד היוצרים הישראלים, וסיפר: "את השיר 'ההר הירוק' כתבתי תוך ביטחון מלא שההר שמעל יגור תמיד ירוק, כמו שהוא היום. אבל בפעם הראשונה שהסתכלתי על התמונה הזו, ראיתי שאין בכלל עצים על ההר הירוק. זה הכניס אותי לשוק. אמרתי לעצמי 'עזוב, אל תטריד את עצמך עם העובדות', כי העובדות שונות ממה שכתבתי. זה היה שיר נבואי. בגלל השיר, ההר באמת נהיה ירוק בסוף".
טהרלב, שפעל למעלה משישה עשורים, היה אחד המשוררים והפזמונאים האהובים והמוערכים ביותר בתולדות המדינה. הוא סיפר בארכיון יוצרים על תחילת דרכו: "שני ההורים שלי היו חלוצים שעלו מליטא והכירו בישראל. אבא שלי עבד כאופה, ובלילות כתב שירים ומחזות והציג אותם בקיבוץ. ההישג הגדול בחייו היה כשקיבלו הצגה שלו לתיאטרון 'הבימה'. הוא מת בגיל מאוד צעיר. כל עוד הוא חי, לא כתבתי בעצמי אף פזמון, כי לא בטוח שהוא היה אוהב את זה. הייתה לו התנגדות לסגנון ולרמה בה היו כותבים פה, כי הוא בא מתרבות אחרת. הוא לא היה מתחבר לשיר כמו 'מוטי, מוטי', בחור אידיוטי'".
כאשר טהרלב כן החל לכתוב, הוא התקדם במהרה: "התחלתי לפרסם שירה בעיתונים שונים ויום אחד פתאום ראיתי שחיברו תווים לשירים שלי, והפכו אותם למוזיקה. הבנתי שגם זה אפשרי ואז התחלתי לכתוב גם פזמונים. בעיניי, שירה היא דבר פתוח וכתיבת פזמונים נוקשה יותר, כי יש חוקים שונים, כמו סדר בתים ופזמון חוזר. מבחינתי, תמיד אהבתי שירים ותמיד בחנתי קודם כל את המילים. רציתי לבדוק אם הלהיטים הגדולים אידיוטים או לא, כמה הומור יש בשיר או האם הוא מרגש אותי".
"מעולם לא ראיתי בעצמי אדם שמבין במוזיקה", הוא המשיך. "זה ממש לא התחום שלי ולא פעם היו לי היתקלויות עם מלחינים בגלל זה. בסוף הבנתי שכותבים ומלחינים צריכים כל אחד את החופש שלו ואז להיפגש בסוף בנקודה כלשהי, וככה עבדתי. אני זאב בודד, עובד לבד רוב הזמן. לא יושב עם המלחין ביומיום. יש כאלה שכותבים קודם כל את השורה האחרונה של השיר, את הפואנטה ואז עולים למעלה, אבל אני כותב מלמעלה למטה, כי הכתיבה בעיניי היא גילוי. אין לי תכנית עבודה לכתיבת שיר. לפעמים יש מנגינה שאני כבר מקבל, אז היא מכוונת אותי למצב רוח מסוים, אבל בסך הכל אני זורם".
השירים של טהרלב זכו להצלחה רבה בארץ, אבל מסתבר שלא רק: "התחלתי לכתוב שירים בעלי אופי עממי, כי זה הרגיש לי כמו שליחות. רציתי שאנשים לא ירגישו שמישהו כתב את השיר. למשל 'שני חברים הלכו בדרך, בים בם בום'. אנשים בטוחים שאין לזה כותב. זה הפך ללהיט ענק גם בטורקיה. השתמשו בו לפרסומת של קוקה קולה ואז זה ליווה את המשלחת הטורקית לאולימפיאדה. יש קליפ כזה, עם כל הספורטאים שלהם ופתאום שומעים 'בים בם בום'. מסתבר שזה היה הלהיט הגדול של טורקיה בשנות ה-70".
טהרלב הסביר גם על התפר בו הוא משתדל לנוע: "הספר 'הנשיקה הראשונה' שכתבתי היה מאוד חושפני. במקור הוא לא נכתב כדי שיהפכו אותו לשירים, אבל היום במוזיקה הישראלים היוצרים הרבה יותר נועזים. נאמרים בספר דברים שלא הייתי אומר בשיר, אבל בספר יכולתי כי זה אינטימי יותר, משהו שאדם לוקח וקורא עם עצמו. אם חשפת בספר את בעיותיך בתחום המין למשל, זה לא ישר יגיע לכולם, בניגוד לשיר. יש למשל את השיר 'אתה לי ארץ', שאפשר לקרוא אותו כשיר אירוטי או כשיר אהבה ותודה לקדוש ברוך הוא. אני התכוונתי שהוא יהיה שיר אירוטי'".
במשך שנים ארוכות היה טהרלב כותב ללהקות הצבאיות, שם התפרסמו כמה משיריו המוכרים ביותר: "יום אחד פנו אליי ואמרו שיש להם תכנית מוכנה למופע הבא וצריך רק שיר עבור הצנחנים. קראתי חוברת על כל מקבלי הצלש"ים במלחמת ששת הימים והיו שם כאלה מגבעת התחמושת. לא היה לי אומץ לכתוב בשיר 'אנחנו' או 'אני', כי לא הייתי שם, אבל אמרתי לעצמי שאני יכול להביא את הסיפורים של החיילים האלו בגוף ראשון. כששמעתי את הביצוע של 'גבעת התחמושת', זו הייתה הפעם הראשונה ששיר שכתבתי עשה לי צמרמורת. בצניעות, לדעתי הוא שיר המלחמה הכי חזק של ישראל".
"במקרה אחר, קיבלתי מנגינה והייתי חייב למצוא לה כמה שיותר מהר מילים, כי היה לחץ של זמן. החלק הראשון של המנגינה היה קצר והייתי צריך רק מילה אחת. חשבתי על 'למה?', אבל אמרתי לעצמי שהמון שירים מתחילים ב'למה?' וכשהם נגמרים, אתה שואל 'למה בכלל כתבו אותם?'. ואז בא לי הרעיון מהתנ"ך, נוח. אז בשורות הקצרות כתבתי 'נוח' ובארוכות הכנסתי שמות של חיות. ככה זה. בדרך כלל הכתיבה בנויה, אבל לפעמים המוזיקה, התוכן או אפילו המבצע של השיר זורקים אותך לכיוון שלא צפית".
לסיום הוא אמר: "כתיבת שירים היא מאבק קשה. אחרי כל שיר שכתבתי, אמרתי 'זהו, מספיק'. אלף פעמים ביום. אבל המשכתי. עכשיו פרשתי, והשירים עושים את דרכם לבד. כל שיר הוא עבודה קצרה, אבל הם מצטברים למפעל חיים".
מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות ויואב קוטנר יזמו את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית". "מדובר בפרויקט מרגש וחשוב, שנולד מתוך חזון ודאג לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית", יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" והארכיון מאפשר הצצה אל מסעם של אותם אמנים.
לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית"
ניסים סרוסי: "עזבתי את ישראל בגלל האפליה. 'אשליות' היה להיט ענק וברדיו התעלמו ממנו"
מועצת הפיס לתרבות ולאמנות תומכת ומסייעת ליוצרים ואמנים ומעודדת יצירה אמנותית המונגשת לקהלים וקבוצות שונות ומגוונות.
תכנית מועצת הפיס לתרבות ואמנות דינמית ומשתנה, ומאפשרת למגוון רחב ביותר של אמנים להביע את עצמם ולצמוח בתחומי:
אמנויות הבמה אמנות ועיצוב ספרות קולנוע טלוויזיה וניו מדיה ואמנות בקהילה
מפעל הפיס פועל למען קידום התרבות והאמנות בישראל. בואו להכיר >>