"אני תמיד רוצה לעשות דברים שונים ולחפש את האתגר הבא, ואני מקווה שיש לי את היכולות להתמודד עם סוגים שונים של מוזיקה", מעיד על עצמו אבי טולדנו בפרק החדש של ארכיון יוצרים, היוזמה המיוחדת של מפעל הפיס לתיעוד היוצרים הישראלים. "לצערי, יש לזה מחיר ולפעמים הוא היה כבד מאוד, כי הקהל שלי היה מבולבל מהבחירות שעשיתי. אם תמיד הייתי הולך על שירים מצליחים, משהו שאני יודע לעשות בקלות, הייתה לי קריירה הרבה יותר פופולרית, אבל בעיניי, בזכות הדרך בה בחרתי, הקריירה שלי הרבה יותר חשובה. אולי כשאפסיק להיות מאיים, כשלא אהיה יותר בעולם הזה, יפרגנו לי יותר. אני לא מאיים פיזית, פשוט אנשים אוהבים לקטלג אחרים ונורא מפריע להם אם אתה יוצא מהמגרה בה שמו אותך".
הוא נולד במקנס, מרוקו, למשפחה מסורתית, קצת יותר מחודש לפני הכרזת העצמאות של ישראל. בן לאבא שעבד כסוחר ואם שהייתה עקרת בית וגידלה את חמשת הילדים: "מאז שנולדתי ההורים חלמו על עלייה לישראל, על החלום הציוני", נזכר טולדנו, שבסופו של דבר עלה לבדו, דרך צרפת. "כמו בכל הערים הגדולות במרוקו, גם במקנס הייתה השפעה צרפתית חזקה וערבית דיברנו מחוץ לבית. עברית? רק לצורך בר המצווה".
עד גיל 16 לא ידע מילה בעברית ורק אחרי שעזב את מרוקו החל לשיר בשפה בה הוא עתיד להתפרסם: "במשך המון שנים לא יכולתי לכתוב מוזיקה בעברית, כי יש לי כבוד גדול למילים והייתה לי רתיעה. רק בשנים האחרונות זה השתנה והיום אני די גאה במה שאני כותב".
במרוקו, הוא מספר, הכיר את הזרמים המוזיקליים השונים, כולל מוזיקה מקומית, צרפתית ואפילו אמריקאית, הודות לחיילים שהיו מוצבים במדינה אחרי מלחמת העולם השנייה: "מכאן הוורסטיליות שיש בי. אני זוכר שכבר כילד המוזיקה הייתה עושה לי צמרמורת וכתבתי ביומן 'כשאהיה גדול, אהיה זמר'. השאיפה שלי תמיד הייתה ונשארה להופיע מול קהל והחיידק היה חזק מאוד".
והוא אכן החל להופיע, כבר בגיל 11 במועדונים שונים בקזבלנקה. בישראל, מצא את עצמו אחרי העלייה בתוכנית בשם "תשואות ראשונות" ("הכוכב נולד של פעם", הוא אומר). הוא שר בצרפתית וזכה במקום הראשון: "ופתאום קיבלתי מלא מכתבים לקיבוץ שגרתי בו, וחברה שלי ענתה לכולם, כי עוד לא ידעתי עברית".
ההצלחה הזו הובילה ללהיט הראשון שלו, "זוהי יפו", שיר אהבה לעיר: "במקור רצו את יהורם גאון, אבל לשמחתי הוא בדיוק היה בחו"ל והגיעו אליי. כתבו לי פונטית את המילים כדי שאדע מה לשיר וזה עבד. תמיד זוכרים את השיר שפרצת איתו והקהל שלי עד היום מבקש אותו. אני חייב לשיר את 'יפו' בכל הופעה. פעם אחת לא שרתי אותו, אז אחרי ההופעה חזרתי ושרתי מול כסאות ריקים, רק כדי שאוכל להירדם בלילה".
בעקבות "זוהי יפו" ושירים אחרים שזכו לשלל השמעות, טולדנו הגיע ללהקת השריון והוכתר כזמר השנה בישראל: "האלבום הראשון שלי יצא בזמן שהייתי בצבא. אני הייתי הצעיר שדיבר לדור החדש, כי כל הגדולים בתקופה שלי כמו התרנגולים, אריק איינשטיין ואחרים כבר היו מבוגרים יותר. הייתי אליל הנוער הראשון והייתה הערצה מטורפת, עם ילדות שישנו כל הלילה בחדר המדרגות בבניין שלי ודברים כאלה. בעשור הראשון שלי כזמר הייתי מופיע כל הזמן, שלושה-ארבעה מועדונים בלילה או שישה-שבעה מעוזים בתעלת סואץ ביום אחד, במשך חודש. רק אני והגיטרה, בלי מיקרופון או שום דבר אחר, וזה היה השפשוף שלי. אין בית ספר טוב מזה".
טולדנו מזוהה בין היתר גם עם פסטיבל שירי הילדים, שהחל בשנות ה-70': "היינו עושים 35 הופעות בשבוע, ומאחורי הקלעים משחקים פוקר עם יגאל בשן, גידי גוב וכו'. כל פעם היו קוראים לאחד מאיתנו לשיר, אז הוא היה הולך וחוזר ישר לקלפים שלו. השיר הראשון שלי שם היה 'למה ככה' עם עירית ענבי, פספוסה קטנה עם מלא ביטחון. עד היום הקהל מתלהב מהשיר הזה בכל הופעה שלי".
בנוסף, הוא נהנה מהצלחה גם בקדם-אירוויזיון ובאירוויזיון עצמו, שם סיים במקום השני ב-1982 עם השיר "הורה". שנה לאחר מכן הלחין לעופרה חזה את "חי" וגם היא הגיעה למקום השני: "כשהולכים לשיר בתחרות, אני חושב שצריך לעשות את זה במטרה לנצח, לא לבלות. באירוויזיון, אם לא ניצחת או לפחות הגעת לחמישייה הראשונה - אכזבת. לכן כתבתי את השירים לפי הנוסחה המנצחת שמצאתי ושנה אחרי שנה זה הצליח. מה הנוסחה? אי אפשר למכור לאירופאים פופ ורוקנרול, כי הם המציאו את זה. צריך משהו לוקאלי, שקוסם להם, עם עיבוד, ביצוע, תלבושות והכל, שיהיה חד ועם מסר אחיד".
מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות ויואב קוטנר יזמו את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית". "מדובר בפרויקט מרגש וחשוב, שנולד מתוך חזון ודאג לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית", יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" והארכיון מאפשר הצצה אל מסעם של אותם אמנים.
לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית"
אהוד בנאי: "אם 'עיר מקלט' לא היה מצליח, לא הייתה לי קריירה"
מועצת הפיס לתרבות ולאמנות תומכת ומסייעת ליוצרים ואמנים ומעודדת יצירה אמנותית המונגשת לקהלים וקבוצות שונות ומגוונות.
תכנית מועצת הפיס לתרבות ואמנות דינמית ומשתנה, ומאפשרת למגוון רחב ביותר של אמנים להביע את עצמם ולצמוח בתחומי:
אמנויות הבמה אמנות ועיצוב ספרות קולנוע טלוויזיה וניו מדיה ואמנות בקהילה
מפעל הפיס פועל למען קידום התרבות והאמנות בישראל. בואו להכיר >>