לנורית הירש יש תיעוד כתוב של כל שיר שכתבה בחייה. "כמה יש לי במחברות האלה? הפסקתי לספור אחרי 1,500 שירים, אבל אני שומרת גם כל הקלטה. יש לי בבית דברים נדירים, של שירים שאפילו לא פורסמו".
כבר למעלה מחצי מאה שהירש היא חלק בלתי נפרד מהמוזיקה הישראלית ולאורך השנים היא הייתה חתומה על אינספור יצירות שהפכו לקאנון, לא רק בארץ אלא בעולם כולו, דוגמת "בשנה הבאה", "עושה שלום במרומיו" ועוד ועוד. בפרק החדש של ארכיון יוצרים, היוזמה המיוחדת של מפעל הפיס לתיעוד היוצרים הישראלים, מספרת הירש על אחד משיתופי הפעולה המפורסמים והמוצלחים ביותר שלה.
"הייתה לי כימיה יוצאת מן הכלל עם אהוד מנור. הוא הופיע לראשונה בחיי אחרי שהרבה שירים שלי כבר הגיעו לרדיו ולא חיכה לרגע. במפגש הראשון שלנו הוא הוציא מהכיס פתק ונתן לי טקסט. במקרה היה לו פתק מוכן...", היא נזכרת. "הלכתי הביתה ופתחתי את הפתק הזה - כתב יד של ילד בכיתה ב'. מנוקד, באותיות גדולות, עם המילים 'הבתים שנגמרו ליד הים'. נסחפתי עם המנגינה של זה ומאז החל בינינו רומן כתיבה סוער, עם יבול של מאות שירים. ההתלהבות של שנינו יצרה הרפתקנות והשירים שאהוד עשה איתי היו הכי שמחים שלו. כל העתיד היה לפנינו והכל היה מאוד אופטימי. בתקופה ההיא היינו ממש סלבס, מפורסמים ונערצים. היו מזמינים אותנו להרצאות בבתי ספר".
הירש מספרת שהיא ומנור היו משלימים זה את זה לא רק בתהליך היצירה: "לי לא היה את האומץ לפנות לזמר כלשהו ולהגיד לו שיש לי שיר בשבילו, אז אהוד היה עושה את זה ואומר להם 'יש לי משהו נהדר עבורך', כולו מלא בהתלהבות. ואז הזמר היה בא אלינו הביתה ואהוד היה אומר לי 'אני אדבר, ואת רק תנגני ותשירי'. ככה נוצרו לנו אינספור להיטים. היה לנו חיבור נפלא מבחינה יצירתית, אבל גם מבחינת שיווק השירים".
החיבור הזה הוביל בין היתר לאחת מפסגות הקריירה של השניים, השיר "אבניבי", הזוכה הישראלי הראשון אי פעם באירוויזיון: "זה היה שיר יוצא מן הכלל. הרעיון של אהוד היה שפת ה-ב' ואני אמרתי 'מה יותר טוב מלכתוב - אני אוהב אותך?'. ניגשתי לפסנתר והלחנתי, אז היה לנו את הפזמון ואז הוא כתב בית, 'כשהיינו ילדים' והקריא לי אותו בטלפון. הלחנתי גם את זה והרגשתי שחסר לשיר את החלק האמצעי שלו ושאני רוצה קודם כל להלחין את המוזיקה של החלק הזה, ורק אז לכתוב את המילים. אהוד שמע את המוזיקה והוסיף מילים כמו 'אהבה, היא מילה יפה' והכל התחבר".
ההבדל הזה, בין חיבור מוזיקה למילים כתובות או כתיבת המוזיקה לפני המילים, מהותי בעיניי הירש: "זה תהליך מאוד שונה. כשאני מתחילה את השיר עם ההלחנה, הקצב הרבה יותר חופשי. כשאני מקבלת טקסט עם שורות מלאות, אלתרמן כזה, זה מחייב אותי למלא אותן במנגינה וזה מצד אחד מגביל אותי ומצד שני גם אתגר".
על תחילת דרכה היא מספרת: "אבא שלי היה זמר אופרה חובב ואני התחלתי לנגן בגיל שבע על הפסנתר של השכנים מעלינו ולהמציא מנגינות שונות. הייתי משקיענית וחרשנית ועד היום אני חרוצה. ניגנתי 7-8 שעות בפסנתר בכל יום, באך, בטהובן ומוצרט, האהוב עליי. כמו כל ילדה ישראלית טובה... לא היו לי חיי חברה. אני לא אדם עם אקורדיון וחבר'ה שיושבים מסביב למדורה. אני אדם פרטי, שיושב, כותב ומלחין. מאז שאני זוכרת את עצמתי נמשכתי לזה וידעתי שאהיה מוזיקאית".
פעמים רבות מכונה הירש "מלחינה של ארץ ישראל", אבל היא לא בטוחה שזה אכן הכינוי המתאים למכלול היצירה שלה: "יצא שהלחנתי את מיטב שירי עם אנשי מושבים וקיבוצים, אבל אני בכלל תל אביבית, אורבנית ועסקתי המון גם במוזיקה ים-תיכונית. מגיל צעיר הצעד התימני והדרבוקה דיברו אליי. המוזיקה שלי מושפעת מהמון דברים - המלחינים הקלאסיים הגדולים, חזנות, סבא וסבתא, מוזיקה ערבית מושכת אותי. השיר שאני קשורה אליו אישית הוא בכלל 'עושה שלום במרומיו', אז אני רואה בעצמי מלחינה עממית".
אז איך מתרחש כל הקסם הזה? "אי אפשר להסביר ממש את תהליך היצירה. שואלים אותי איך באים לי רעיונות. אני פשוט שומעת הכל בראש. אני קמה ויש לי מנגינות בראש. פעם הייתי מנגנת אותן על הפסנתר ושרה לי, ומעלה הכל על קסטות ולפעמים תוך 20-30 דקות כבר היה לי שיר. 'בשנה הבאה' היה מוכן תוך חמש דקות. ואחרי שיש מילים ושיר, צריך לחשוב לאיזה זמר הוא מתאים".
מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות ויואב קוטנר יזמו את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית". "מדובר בפרויקט מרגש וחשוב, שנולד מתוך חזון ודאג לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית", יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" והארכיון מאפשר הצצה אל מסעם של אותם אמנים.
לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית"
שלמה בר: "אבא שלי היה חירש. כאב לי מאוד שהוא לא שמע את השירים שלי"
מועצת הפיס לתרבות ולאמנות תומכת ומסייעת ליוצרים ואמנים ומעודדת יצירה אמנותית המונגשת לקהלים וקבוצות שונות ומגוונות.
תכנית מועצת הפיס לתרבות ואמנות דינמית ומשתנה, ומאפשרת למגוון רחב ביותר של אמנים להביע את עצמם ולצמוח בתחומי:
אמנויות הבמה אמנות ועיצוב ספרות קולנוע טלוויזיה וניו מדיה ואמנות בקהילה
מפעל הפיס פועל למען קידום התרבות והאמנות בישראל. בואו להכיר >>