הדרך של ג'וזי כץ לצמרת המוזיקה הישראלית לא הייתה שגרתית כלל. היא נולדה בפיטסבורג, פנסילבניה לאימא מסורתית וציונית, שהייתה הולכת לבית הכנסת בכל שבת וחלמה לעלות לישראל בעצמה. כיוון שהייתה נשואה ועם ילדים, היא שלחה לארץ את ג'וזי במקומה.
"עליתי על אונייה לשבועיים. זה היה כמו 'ספינת האהבה' והגעתי לישראל. לא ידעתי עברית. הגעתי לקיבוץ גשר הזיו בערב ראש השנה והכל היה יפה ומקושט. אהבתי מאוד את הקיבוץ. למדנו שם עברית במשך שעה ביום ובשאר הזמן עבדנו", היא נזכרת בתקופה של בגרעיון תנועת הנוער של "הבונים".
במסגרת הפרק החדש של ארכיון היוצרים, היוזמה המיוחדת של מפעל הפיס לתיעוד היוצרים הישראלים, מספרת כץ בין היתר על ראשית דרכה והמפגש הראשון עם אריק איינשטיין: "ישבתי בבית קפה. הוא ניגש אליי ושאל אם אפשר להזמין אותי לקפה. אמרתי שכן והוא אמר שקוראים לו אריק איינשטיין. לא ידעתי מי הוא, אבל בקיבוץ היה רדיו עם מוזיקה וכששברתי את הרגל וישבתי כל היום, שמעתי אותו שר. דיברנו, הוא היה נחמד והזמין אותי להצגה שהוא שיחק בה".
זמן קצר לאחר מכן, כץ, בן זוגה שמוליק קראוס ואיינשטיין החלו גם לעבוד יחד, בפרויקט שהפך ללהקת "החלונות הגבוהים": "אריק שמע ששמוליק כותב מנגינות והוא תמיד חיפש לתת השראה למישהו אחר, לעזור לו להתקדם. הוא ישב איתנו ואמר לנו שאנחנו צריכים טקסטים ואז פתאום התחלנו לשיר ביחד וזה היה רגע של קסם. אני הלכתי למקום שהיה לי נוח עם השירה ולשניהם היה קול מאוד דומה אז זה עבד. אריק אמר שהוא יביא טקסטים. הוא הלך לכותבים הגדולים והוא כבר היה מוכר, אז הם נתנו לו שירים והתחלנו לעבוד. כל החבר'ה שלנו הגיעו ולשמוע אותנו והציעו לנו לעשות להקה. אריק כבר היה כוכב, אז התביישתי, אבל הוא הציע שנקליט כמה שירים ונראה איך הולך. הקלטנו, ואז עשינו פרמיירה והיה מלא עד אפס מקום. משם זה המשיך".
"החלונות הגבוהים" פעלה למשך תקופה קצרה בלבד, אך הפכה למצליחה ביותר ואף יצאה לסיבוב הופעות ברחבי בריטניה. כמה שנים לאחר מכן שינתה כץ כיוון והצטרפה לחבורת לול, תחילה בסדרת הטלוויזיה ולאחר מכן בסרט הקולנוע "שבלול": "ערב אחד אורי זוהר הזמין אליו את כל החבר'ה וכשעמדנו לצאת, הוא פנה אליי ואמר שהם מתחילים פרויקט והוא רוצה שאשתתף בו. ככה התחלנו לצלם את לול וזו הייתה 'התקפה' של יצירה, כמו שהרגשתי עם החלונות הגבוהים. אני נורא אוהבת לעבוד עם קבוצה. לתת ולקבל. כשיש גב, הבנה ורעיונות זה כיף".
ההצלחה הגדולה הבאה שלה הגיעה בדמות שיתוף פעולה נוסף עם אינישטיין, בדואט שביצעו לשיר "מה איתי": "ישבתי לבד וכתבתי את זה. הייתי יושבת הרבה זמן ומכינה מוטיבים ומנגינות. אריק הגיע וביקש שאחזור על זה, איזה עשר פעמים והוא התלהב והתחיל לשיר יחד איתי - 'מה איתך, מה איתו, מה אתכם'. משם הוא לקח את זה הלאה".
מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות יזמה את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית", שבו מתארחים כמה מגדולי היוצרים שעיצבו את התרבות הישראלית. "מדובר באחד הפרויקטים המרגשים והחשובים שנעשו עד כה בתרבות הישראלית, שנולד מתוך החזון שלנו לפעול לא רק לתמיכה וסיוע ליצירה חדשה של אמנים הפועלים כיום, אלא גם מתוך דאגה לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס.
מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות ויואב קוטנר יזמו את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית". "מדובר בפרויקט מרגש וחשוב, שנולד מתוך חזון ודאג לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית", יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" והארכיון מאפשר הצצה אל מסעם של אותם אמנים.
לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית"
מיקי גבריאלוב מספר: "אריק איינשטיין ביקש שאכתוב לו שירים. אמרתי שאני לא יודע. ענה לי 'גם אני, ננסה יחד'"
מועצת הפיס לתרבות ולאמנות תומכת ומסייעת ליוצרים ואמנים ומעודדת יצירה אמנותית המונגשת לקהלים וקבוצות שונות ומגוונות.
תכנית מועצת הפיס לתרבות ואמנות דינמית ומשתנה, ומאפשרת למגוון רחב ביותר של אמנים להביע את עצמם ולצמוח בתחומי:
אמנויות הבמה אמנות ועיצוב ספרות קולנוע טלוויזיה וניו מדיה ואמנות בקהילה
מפעל הפיס פועל למען קידום התרבות והאמנות בישראל. בואו להכיר >>