"אריק ביקש שאכתוב לו שירים. אמרתי שאני לא יודע. ענה לי 'גם אני, ננסה יחד'"

מיקי גבריאלוב הוא אחד היוצרים האהובים במוזיקה הישראלית. עוד משנות ה-60, בהם הקים את להקת "הצ'רצ'ילים" עם עמי טרייבטש, יצחק קלפטר וחיים רומנו ודרך עשרות שירים שכתב, הלחין וביצע, המוזיקה של גבריאלוב היא חלק מהתרבות שלנו, אבל יותר מכל אולי, הוא מוכר בזכות שיתוף הפעולה ארוך השנים שלו עם אריק איינשטיין. בפרק נוסף מתוך ארכיון היוצרים, היוזמה המיוחדת של מפעל הפיס לתיעוד היוצרים הישראלים, מספר גבריאלוב על הקשר הזה והקריירה הענפה שלו.

יחד יצרו השניים כמה מהשירים שהפכו למוכרים ביותר במוזיקה המקומית, כולל "אני ואתה", "סע לאט", "הכניסיני תחת כנפך" ועוד, כאשר כל שיתוף הפעולה הפורה הזה מתאפשר למרות שהגיעו מרקעים שונים לחלוטין.

גבריאלוב נולד בשכונת שפירא בתל אביב, להורים שעלו מטורקיה ומשפחה מרובת ילדים. המפגש הראשון שלו עם איינשטיין הגיע כאשר הזמר, שכבר זכה באותן שנים להצלחה רבה, חיפש להקת רוק שתחבור אליו: "הוא עבר בין כל מיני אפשרויות ובסוף הגיע לראות את אותנו, את הצ'רצ'ילים", נזכר גבריאלוב. "היינו על הבמה וניגנו בווליום גבוה. הוא התיישב וחשבנו שתוך דקה הוא יילך, אבל הוא נשאר עד הסוף ואחרי שסיימנו בא ושאל אם אנחנו רוצים לעבוד איתו. הפכנו ללהקה שליוותה אותו בתקליטים ואז בהופעות".

בשלב הבא, הקשר בין איינשטיין לגבריאלוב הלך והתפתח: "אריק פנה אליי כדי שאכתוב איתו שירים. אמרתי לו שאני לא יודע איך, אז הוא ענה 'גם אני לא. בוא ננסה'. היינו משחקים עם זה ובשלב מסוים התחלתי להרגיש ביטחון. משהו באוזניים שלי אמר לי מה לעשות. כשהתחלתי לעבוד עם אריק, זה היה תהליך ויכול להיות שהוא ראה בי דברים שאפילו אני לא ידעתי שקיימים אצלי, אבל מרגע שהבנתי שיש לי יכולת להלחין, הייתי יושב שלושת-רבעי מהיום עם גיטרה ומנגן. ישנתי עם הטייפ לידי כי הייתי קם באמצע הלילה ומקליט דברים".

האלבום המשותף הראשון של השניים היה "בדשא אצל אביגדור" והוא כלל בין היתר כמה שירים מיתולוגיים כמו "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "קפה טורקי" וכמובן, את "אני ואתה": "בפעם הראשונה ששמעתי את 'אני ואתה' ברדיו רעדו לי הברכיים והייתי בפאניקה", מעיד גבריאלוב. "עד אז חשבתי שהכל חפיף. באים, מקליטים, הולכים, ופתאום זה יצא לרדיו. נסענו אריק, אני וצבי שיסל באוטו ואריק אומר 'שקט, משמיעים את זה'. אמרו את השם שלי, והשמיעו את השיר וזה נשמע טוב. אריק שר, המיתרים נכנסו, זה עבד ולא ידעתי איך לאכול את זה. זמרים אחרים התחילו לפנות אליי שאכתוב גם להם ואמרתי להם שיעזבו אותי, כי לא ידעתי בכלל אם אני יודע לכתוב. אני שמח שאוהבים את השיר הזה".

"לאריק ולי הייתה כימיה שהייתה שונה מכל האנשים האחרים שהוא עבד איתם. היא הייתה מאוד מיוחדת. הוא היה גדול ממני ב-11 שנים והרגשתי שהוא כמו אבא שלי במידה מסוימת", מוסיף גבריאלוב. הכימיה הזו הולידה עוד ועוד להיטים וביניהם את "סע לאט", האלבום המשותף השני של השניים, שיצא ב-1974. "בתקופה ההיא אריק התחיל לבטא את עצמו יותר דרך המילים, אז הוא הביא לי חלק מהטקסט. קראתי אותו וזה זרק אותי לעולם מפתיע, כי התרבות שלנו הייתה שונה לגמרי. כתבתי את המוזיקה והוא אהב את זה. הוא אמר לי 'אל תיגע בכלום' וישר הלך להקליט".

תוך כדי שנות העבודה עם איינשטיין, גבריאלוב גם החל לשיר בעצמו: "הצטרפתי ליהונתן גפן כדי לנגן בס והוא אמר שיש לו מערכון על כיפה אדומה ורצה שאשיר משהו. אמרתי לו שאני לא יודע לשיר, אבל הוא ביקש שאנסה. אז אמרתי שאין לי מה לשיר והוא ענה 'אז בוא נכתוב'. כתבנו את 'אבא, סיפור'. זו הייתה הפעם הראשונה ששרתי על במה. דני ליטני נתן לי גיטרה גיבסון מיוחדת כדי לנגן עליה".

מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות יזמה את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית", שבו מתארחים כמה מגדולי היוצרים שעיצבו את התרבות הישראלית. "מדובר באחד הפרויקטים המרגשים והחשובים שנעשו עד כה בתרבות הישראלית, שנולד מתוך החזון שלנו לפעול לא רק לתמיכה וסיוע ליצירה חדשה של אמנים הפועלים כיום, אלא גם מתוך דאגה לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס.

מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות ויואב קוטנר יזמו את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית". "מדובר בפרויקט מרגש וחשוב, שנולד מתוך חזון ודאג לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית", יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" והארכיון מאפשר הצצה אל מסעם של אותם אמנים.

לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית"

תלמה אליגון-רוז: "בדיעבד הבנתי שהשיר 'לאבא שלי יש סולם' היה הדרך להתמודד עם המוות שלו"