מוני אמריליו מעיד על עצמו שהוא נהנה להיות מאחורי הקלעים. המלחין והמעבד המוזיקלי, שמתקרב לעשור העשירי בחייו (!), עלה לישראל מסקופיה, בירת מקדוניה, בגיל 20 ובמהרה החל לעסוק ביצירה מוזיקלית. בין היתר הוא אחראי ללחנים של שירים נפלאים דוגמת "בארץ אהבתי השקד פורח", "ההר הירוק תמיד", "מעבר לים" ועוד רבים אחרים. ב-2004 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים וב-2005 בפרס דומה ממשרד החינוך והתרבות.
בפרק החדש של ארכיון היוצרים, היוזמה המיוחדת של מפעל הפיס לתיעוד היוצרים הישראלים, מספר אמריליו: "אני לא אמן מבצע. אני יושב בבית וכותב מוזיקה. אף פעם לא ניסיתי לשיר ועכשיו גם לא אנסה כבר, כי זה מאוחר מדי. להקליט שירים זה בסדר, זה משהו אחר, אבל בשביל להופיע צריך אופי שאומר 'תראו מי אני'. אין לי תסכול בכלל מכך שאני לא מופיע, כי אני נהנה מהעבודה שלי. אחרת הייתי מחפש משהו אחר והופך לעורך דין או רופא או משהו כזה".
בתחיל דרכו המקצועית, אמריליו מספר שהמסלול אליו כיוון את עצמו היה מעט שונה: "המוזיקה כל הזמן הייתה לי בראש ורציתי להיות מלחין כמו בטהובן או באך, לא מלחין של מוזיקה פופולרית. רציתי להיות מוכר בתור מוני אמריליו, ה-מלחין".
בדומה ליוצרים רבים, גם לאמריליו יש תהליך עבודה ייחודי ולא שגרתי: "אם אני אוהב טקסט מסוים", הוא מספר, "ברוב הפעמים הלחן יוצא לי בבת אחת ואם זה לא קורה או שאני צריך לתקן משהו, אני בדרך כלל פשוט זורק את כל מה שעשיתי ומחכה קצת. כשהטקסט קוסם לי, בסוף יוצאת גרסה חדשה של לחן".
כך למשל קרה עם "בארץ אהבתי" המפורסם: "הטקסט הזה עמד על לוח העבודה שלי במשך שלוש, ארבע, אולי חמש שנים ולא נגעתי בו, עד שפעם אחת הזמינו אותי להיות המנהל המוזיקלי של צוות ההווי של הצנחנים. שלושה ימים אחרי שהתחלתי לעבוד איתם, באתי הביתה והלחנתי את השיר תוך חצי שעה".
ולמרות שבעוד קצת יותר משנה יחגוג כבר את יום הולדתו ה-90, אמריליו משוכנע: "עוד לא כתבתי את השיר הכי טוב שאני יכול לכתוב. אני יכול להצביע על שירים שכתבתי ואני אוהב, אבל את הכי טוב עוד לא עשיתי, באמת. כשאני מסיים משהו ושומע את מה שכתבתי, אני מאוד מרוצה. זו השמחה הכי גדולה שיש, זה אושר פנימי ומאוד אישי. אני הרבה יותר נהנה במצב כזה מאשר לשמוע את זה אחר כך ברדיו".
מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות ויואב קוטנר יזמו את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית". "מדובר בפרויקט מרגש וחשוב, שנולד מתוך חזון ודאג לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית", יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" והארכיון מאפשר הצצה אל מסעם של אותם אמנים.
לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית"
מיקי גבריאלוב מספר: "אריק איינשטיין ביקש שאכתוב לו שירים. אמרתי שאני לא יודע. ענה לי 'גם אני, ננסה יחד'"
מועצת הפיס לתרבות ולאמנות תומכת ומסייעת ליוצרים ואמנים ומעודדת יצירה אמנותית המונגשת לקהלים וקבוצות שונות ומגוונות.
תכנית מועצת הפיס לתרבות ואמנות דינמית ומשתנה, ומאפשרת למגוון רחב ביותר של אמנים להביע את עצמם ולצמוח בתחומי:
אמנויות הבמה אמנות ועיצוב ספרות קולנוע טלוויזיה וניו מדיה ואמנות בקהילה
מפעל הפיס פועל למען קידום התרבות והאמנות בישראל. בואו להכיר >>