מאחורי הקלעים של מפעל הפיס: איך מחליטים באילו אמנים לתמוך?

איך "פרס ספיר" הגיע למעמדו הבכיר? איך מועצת הפיס לתרבות ואמנות בוחרת באילו אמנים לתמוך מתוך אלפי האמנים שפונים? איך מחליטים כמה כסף יקבל כל אמן עבור הפרויקט שלו? איך מתנהלים הדיונים בשאלה "למי מגיע ולמי לא"? והאם יש אפליה מתקנת כלפי אמנים מהפריפריה? את התשובות לכל השאלות הללו - ולשאלות רבות נוספות - אפשר לשמוע בפרק מיוחד של הפודקאסט "מה נשמע" של וואלה! תרבות בשיתוף מפעל הפיס בהגשת ניר יהב. מי שמתארחת בו הפעם איננה אמנית או יוצרת אלא מי שעומדת בראש אחד הגופים המשפיעים ביותר על התרבות בישראל: דולין מלניק, ראש אגף תרבות במפעל הפיס ומנהלת מועצת הפיס לתרבות ואמנות.

צפו למעלה בריאיון עם מלניק או האזינו לו - ממש כאן בהמשך

על מועצת התרבות במפעל הפיס, שאותה היא מנהלת: "הגוף הזה הוקם לפני 22 שנה על ידי מי שהיה יושב הראש של מפעל הפיס, שהיה צייר בעצמו. הוא חשב שלצד הבנייה המסיבית והתמיכה הגדולה של מפעל הפיס בתשתיות ובקהילה, הגיע הזמן לעשות משהו בעולמות התוכן, ולכן הוא הקים את המועצה לתרבות ואמנות, שהפכה לאחד הגופים המרכזיים שמעודדים, תומכים ומקדמים תרבות ואמנות - גם אמנים וגם רשויות מקומיות שפועלות בתחום. זה מה שאנחנו עושים כל השנה - עסוקים ברעיונות, בפרויקטים ובעיקר - בשאלה למי לתת".

על הדרך שבה נבחרים הפרויקטים שיקבלו מימון: "התשובה על השאלה הזו משתנה עם השנים. כיום הצלחנו לייצר סוג של מודל שמאפשר לנו להיות מרושתים ובקיאים במה שקורא בשטח. אני מסתובבת לא מעט בשטח ונפגשת עם הרבה אנשים, ומבינה מה קורה ומה הולך. מתוך התקציב שהוא מוגבל תמיד, ומתוך הערכים של המועצה לתרבות ואמנות, אנחנו מייצרים הנחיות איפה אנחנו פועלים ובמי אנחנו תומכים".

על הפעילות של מפעל הפיס בפריפריה: "גם מפעל הפיס וגם המועצה הצהירו מראש שעיקר הפעילות נעשית במקומות של פריפריה חברתית וגיאוגרפית. בכל עיר גדולה יש אזורים שהם יותר פריפריאליים, והאג'נדה שלנו היא לפעול במקומות כאלו, שבהם אנחנו יכולים לעשות שינוי".

על ז'אנרים חדשים שצמחו בשנים האחרונות וקיבלו לראשונה סיוע כספי: "תחום הקרקס לא קיבל תמיכה, לדוגמא. בשנים שהתחלנו לתמוך בתחום, הוא התפתח ולא הייתה בו תמיכה מוסדית. זה תחום שפגשנו בשטח, וקיבלנו לא מעט פניות מאמנים בתחום. למדנו את הנושא והוספנו אותו לתוכניות העבודה שלנו. גם תחום האופנה נוסף לפעילות שלנו אחרי שלא היה".

מאחורי הקלעים של מפעל הפיס: "הדיונים בנושא 'מי יקבל מימון - וכמה' ממש מעניינים. חלק נכבד ממה שאנחנו עושים מבוסס על מה קורה בעולם ובשטח, ועל ניסיון שיש לנו. יש לא מעט שיקולים שנכנסים לדבר הזה ויש מלא ריבים ו-ויכוחים. בסוף מגיע רגע שכולם מתכנסים לתוכנית אחת שמבוססת גם על התקציב, והיא מייצרת סדר עדיפות, מתוך מטרה לגעת בכמה שיותר תחומים".

על נושא האפליה המתקנת: "יצרנו כלי עבודה שמאפשר לתת תמיכות לפרויקטים שמבחינה אמנותית לא הכי מצטיינים אבל יש בהם אלמנטים חברתיים שראוי לעודד אותם. אנחנו יכולים להעניק להם 10 אחוז מהתקציב שלנו בכל שנה".

על פרויקט 'אקווריום' (פורמט הופעות חיות של אמנים): "המשרדים שלנו עברו למקום מקסים, היכן שהיה הסינמטק הראשון של תל אביב. מדובר בחלל ענק שהיה נטוש הרבה זמן. שיפצנו אותו בצורה כזו שכל החלק האמצעי שלו יכול לשמש לתרבות. אז חברנו לגלעד כהנא שהוא המנהל האמנותי של הפרויקט וכבר שנה שאנחנו מצלמים שם הופעות קטנות ואינטימיות. בשנת 2023 אנחנו לוקחים את זה צעד אחד קדימה - אמנים צעירים שרוצים להופיע באקווריום מוזמנים להגיש את היצירה שלהם ומהם ייבחרו מספר מוזיקאים או מוזיקאיות".

על התגובות שהיא מקבלת מאמנים: "פונים אלינו בשנה כ-1,500 אנשים, ומבחינת התקציב אנחנו יכולים לענות ל-30 אחוז מהפונים, שזה לא מעט. אלו שנענים בשלילה, תמיד יכולים לפנות אלינו, להבין מדוע בקשתם לא אושרה ובעצם ללמוד מזה. יכול גם להיות מצב שאמן שקיבל ציון גבוה לא קיבל תקציב כי לא נותר כסף".

על התקציבים: "זה משתנה מתחום לתחום - להוציא ספר שירה זה לא כמו להפיק סרט. המינימום זה 10 אלף ש"ח כי לאורך השנים למדנו שנדרשת תמיכת מינימום שיוכלו לממש את המענקים שהם מקבלים. המינימום משתנה מתחום לתחום. בתיאטרון למשל הוא עומד על 40 אלף ש"ח".

על מעמדו הבכיר של פרס ספיר לספרות: "איך הוא הגיע למעמדו? זה שילוב של הרבה דברים. ראשית, גובה הפרס. הוא עמד על 150 אלף שקל וכעת עומד על 180 אלף שקל, וזה סכום משמעותי. אבל לטעמי זה לא רק הכסף, אלא גם המתכונת של הפרס. מדובר על שישה חודשים של מיונים עד שמגיעים לזוכה. כל שלב כזה מאפשר לנו לייצר שיח סביב הפרס. יש גם אלמנט של דרמה, כי מכריזים על הזוכה בטלוויזיה. כל המרכיבים האלו הופכים את הפרס הזה לפרס אחר, לצד העובדה שמפעל הפיס מקדם ומטפח אותו".

על התוכניות ל-2023: "יש לנו שני פרויקטים ענקיים שהתחלנו אותם כבר בשנה שעברה ונמשיך אותם גם השנה. הראשון הוא 'אקווריום' שמתפתח לכיוון חדש והשני הוא מתרכז במרחב הציבורי. איך להפוך את המרחב הציבורי לתרבותי, שידבר תרבות ואמנות. גם פרויקט צביעת הבניינים ימשיך גם השנה. אנשים עפים על הפרויקט הזה, הוא מקסים ואני שמחה שהוא יימשיך גם השנה".

למעלה ניתן לצפות בריאיון המלא עם דולין מלניק - או להאזין לו