עילי בוטנר: "לראות אלפי אנשים שרים שיר שכתבתי זה רגע מטורף"

"לפני כמה שנים עבר לידי בחור וצחק. אחר כך הוא ניגש אליי ואמר 'תראה, יש לי פה דף עם המילים של השיר שכתבת 'מכתב לאחי'. החבר הכי טוב שלי נהרג אתמול ב'צוק איתן' ואני בדרך להלוויה שלו לשיר את השיר הזה כי הוא היה השיר האהוב עליו ביותר. נשארתי בלי מילים ברגע הזה. אני כתבתי שיר על דבר אחד, ופתאום זה פוגש מישהו ברגע אחר ממקום אחר. זה מרגש בצורה שאי אפשר להסביר אפילו".

עילי בוטנר הוא בלי ספק אחד האמנים האהובים ביותר בישראל. אחרי שכתב עשרות להיטים לזמרים רבים, וביניהם כמובן גם להרכב "ילדי החוץ" שאותו הוא מנהיג, הוא עדיין מתקשה לעכל את העוצמה של השיר "מכתב לאחי" ששר במקור קובי אפללו: "לא האמנתי שהשיר יגיע לכל כך הרבה מקומות. הוא זכה להישגים אדירים ומבוצע גם בשמחות וגם בעצב. זה שיר מאד אישי שלי. אני כתבתי אותו ממקום של עצב מאד גדול לאחי פגוע הנפש אחרי חוויה של יחס משפיל שהוא עבר. הרבה אנשים בוכים בהופעות ואני מאד מתרגש מזה. כל פעם שואלים אותי 'מה המסר שלו', אז הייתי שמח שתמיד יזכרו שלכל אותם אנשים שהם טיפה שונים יש משפחות, אחים, הורים, חברים, ולגלות קצת יותר רוחב לב כלפיהם".

זה השיר הכי גדול שכתבת?

"היה משהו מאד מעניין כשהודיעו על מותו של קלפטר. כל אמני ישראל שהופיעו ביום הזה שרו את 'צליל מכוון'. לכל אמן יש הרי את ההמנון שלו. לקלפטר ההמנון היה 'צליל מכוון' למרות שהוא כתב המון שירים מעולים. ואז אתה שואל את עצמך 'כשאני אלך לעולמי, מה יהיה השיר שיזכרו ממני?'. אתה נורא רוצה לקוות שתשאיר הרבה שירים. הרי 'מכתב לאחי', 'שווים', 'תם ולא נשלם', 'אני אש' - כל אחד מהם הוא פיסה של החיים שלי. כל אחד מהם מספר סיפור מהחיים שלי. אבל כן, 'מכתב לאחי' הוא בהחלט שיר מאד משמעותי עבורי שהגיע להמון אנשים".

הזמנו את עילי בוטנר לאולפן והתקלנו אותו עם השאלות והחיפושים הכי נפוצים עליו ברשת. צפו למעלה בסרטון שבו הוא עונה לכל השאלות הכי מסקרנות עליו והחיפושים הכי מעניינים עליו

למה אתה ממעט לשיר את השירים שלך?

"מתחילת הדרך הקריירה שלי התאפיינה בשיתופי פעולה. בהתחלה כתבתי שירים לנינט, אחר כך קצת לריטה, אבל בעצם מהאלבום הראשון שהיה עם רן דנקר ועד היום אני בעצם עושה שיתופי פעולה. פעם זה זמר, פעם זה אלבום עם הרבה מבצעים, וב-11 השנים האחרונות אני חלק מהרכב. מדי פעם אני מגיע לתפקיד אורח בשירים שלי ושר, למשל בשיר "טיפות", אבל לרוב אני לא שר. אני לא רואה את עצמי כזמר. אני כותב, אני מלחין, אני מנגן, אני מפיק, ומאד נהנה לעשות שיתופי פעולה".

הקול שלך לא מספיק טוב?

"אני פשוט לא רואה את עצמי כזמר. אני מאד אוהב שיתופי פעולה. אני אוהב לתת לזמרים ולזמרות טובים את השירים שלי, שישירו אותם ושיהוו איזשהו גשר למאזינים. אם אני רואה הצדקה אמנותית שאני אשיר שיר, אז אני שר. בהופעה למשל אני שר יותר. לא ניחנתי בקול יוצא דופן".

"התהליך הזה של כתיבת הטקסט הוא תהליך פסיכולוגי, יש שם התעסקות בעבר, בפצעים. רוב השירים שלי הם שירים על העבר שלי, על הילדות שלי ועל המשפחה שלי. לכן, הכתיבה בבית היא חוויה מאוד אינטימית. בהופעה אתה לוקח את הרגע ההוא שהיה אז בחדר ופתאום אתה רואה מה שיר עושה בציר הזמן - מהרגע שכתבת ועד שהוא עולה לבמה. מרגש אותי מאוד איך קהל מגיב לשיר. אתה מסתכל בעיניים, אתה רואה אנשים בוכים, אנשים רוקדים, אתה מבין מה השירים מהווים עבורם בחיים שלהם. השיר 'מכתב לאחי', לדוגמא, זה שיר שאנשים קמים בו ורוקדים ויש אנשים שעומדים בשיר ובוכים. עליהם אני נעצר כי זה מתחבר אליי באופן אישי. רוב השירים שלי נכתבו בכלל כבלדות וכשמישהו בוכה, אני אומר 'הצלחתי לגעת בו'. יש אנשים שמגיעים אליי אחרי הופעה ומספרים את הסיפור שלהם וזה מאד מרגש לדעת איך הוא מתחבר אליהם".

איך אפשר להתמודד נפשית עם הרגע שבו אלפי בני אדם שרים שירים שאתה יצרת?

"זה רגע מטורף ולא מובן מאליו. גם אני עם עצמי עובר תהליכים, קודם כל להכיר על זה תודה ולהנות מזה".

יש ריבים בתוך "ילדי החוץ"? קרבות אגו?

"ברור, אבל אין פה פייק, אי אפשר לזייף דבר כזה ולהחזיק כל כך הרבה זמן ביחד. זו פיסת חיים. בסוף בסוף השיטה לטפל בהכול היא תקשורת. זה לדעת לדבר ולהציף דברים ולומר מה מפריע. אנחנו לא שומרים בבטן וגם יודעים לפרגן ולומר דברים טובים. מי שהיה בהופעה גם רואה במו עיניו את האהבה ואת הכיף".

היו זמרים שביקשו להצטרף להרכב או כאלה שאתה פנית אליהם והם לא רצו?

"כן, היו גם וגם".

את האלבום הראשון שלך הוצאת עם רן דנקר. הוא היה הצלחה גדולה.

"נכון. אני זוכר למשל את הפעם הראשונה ששמעתי את 'שווים' ברדיו. אני זוכר איפה הייתי, זה בטיילת במנטה ריי. אני ממש זוכר".

אחרי שנפרדתם, חששת קצת?

"האלבום השני היה אמור להיות אלבום שני שלנו. רן כבר קיבל סקיצות של שירים שלי, כמו 'מכתב לאחי'. הייתה שיחה בינינו, הוא אמר לי שהוא הולך ללמוד משחק ואני נשארתי עם חבילת שירים. לא הבנתי מה אני עושה. בסופו של דבר רן ואני חזרנו להיות בקשר טוב, ויש לנו ילדים משותפים - השירים".

יש שירים שכתבת שאנשים לא יודעים שכתבת?

"עד היום אחרי הופעות מגיעים אנשים ואומרים 'היה מופע נהדר, אבל למה לשלב קאברים? למה לא לשיר רק שירים שאתה כותב?'. ואני עונה להם 'אבל אני כתבתי את הכל'. אני חושב שאנשים לא יודעים שכתבתי את "היא יודעת" ו"אם תבוא" של נינט. גם כתבתי שיר לפסטיגל וגם כתבתי שיר לסדרה 'נעלמים'. אנשים לא יודעים שזה שלי".

מבאס אותך שאנשים לא מזהים את השיר איתך כי אתה לא שר אותו?

"כן. בתחילת הדרך זה ביאס אותי מאוד. היום אני מתבאס פחות, אבל אני מבין שזה חלק מהדי.אן.איי של הקריירה הטיפה-מוזרה שלי. התגובה הכי שכיחה זה 'וואו, לא ידעתי שגם זה שלך'. זה נורא משמח, מצד שני אני אומר 'יש עוד עבודה לעשות'".

היו שירים שחשבת שיהפכו ללהיטי ענק ובסוף הם נכשלו?

"היו לי גם שירים שעשיתי כמעט כל מה שאני יכול כדי שלא יוקלטו והתבדיתי. למשל 'אני אש', או 'מה שלא הספקתי לומר'. לא רציתי להקליט אותם. היו שירים שהוקלטו והצליחו הרבה פחות. אתה אף פעם לא יודע מה יעלה בגורל של שיר מסוים".