Primary Advertiser

"אני מתפטר לא מעט בפני עצמי, מסרב להתפטרות, קם בבוקר ומתחיל מחדש"

המתקפה של קובי אפללו על רמת המילים של שירי הפופ ("תהליך פתטי וטרחני"), המשבר שלא הגיע בגיל 50 ("מרגיש שאני בשיא שלי") וההחלטה להשתתף בפרסומת לחברת ביטוח ("שנים סירבתי. ואז הבנתי שזה לא יפגע בי"): גלעד כהנא התארח בפודקאסט "מה נשמע?" ודיבר על הכל. האזינו

ניר יהב, בשיתוף מפעל הפיס
23/06/2022

במשך שנים הציעו למוזיקאי גלעד כהנא להשתתף בפרסומות והוא סירב. "תמיד נראה לי שמסחור הוא האויב הכי גדול של האמנות אבל הגישה הזו השתנתה", הוא אומר לניר יהב ב"מה נשמע?", הפודאקסט של וואלה! תרבות בשיתוף מפעל הפיס. "פתאום הבנתי שגם אמנים שאני נורא אוהב מוכרים שירים ולא רק שזה לא פגע בהם, קרה בדיוק ההיפך. אז אמרתי לעצמי שאולי אני חמור וסתם מגזים בתפיסה שלי. לכן החלטתי לקבל את ההצעה להשתתף בפרסומת של כלל ביטוח ביחד עם השיר שלי 'וואו', וזה הרגיש מצוין למרות החששות שלי".

רגע לפני שהוא משיק אלבום חדש עם המוזיקאי גיא מוזס, הגיע כהנא לפודקאסט כדי לדבר על שלל נושאים: ממשבר גיל 50 ועד כישלון הריאליטי "דה פור", מפרויקט "אקווריום" שאותו הוא מנהל אמנותית ועד ליחס הצבוע של אמנים מבוגרים כלפי מוזיקה חדשה, מהאבהות שלו ועד להרגשת ה"מוות" שהוא מרגיש אחרי הופעות.

האזינו לפודקאסט המלא ממש כאן למעלה

ואלו עיקרי דבריו של גלעד כהנא מתוך הריאיון:

גלעד כהנא(צילום: ניב אהרונסון)

על הפוסט של קובי אפללו, שבו תקף את רמת מילות השירים של אמני הפופ הצעירים: "יש משהו שקורה וצריך לשים לב אליו. הרבה אמנים מתחילים לדבר על הדור הצעיר וזה תהליך טבעי ואפילו קצת פתטי. צריך להיזהר לא להפוך לטרחן. ישראל בשיא שלה כיום מבחינת הפופ, יש המון שירי פופ מעולים, אבל לצידם יש המון שירי פופ גרועים. בגלל שהאמירה של קובי הייתה כל כך מכלילה, אז זה לא הריח טוב. זה עושה עוול לכל הדבר הזה. יש סוג של צביעות ביחס כלפי טקסטים בעברית לעומת שפות אחרות. הדברים שנאמרים בשירים באנגלית, אם הם היו נאמרים בעברית, משהו כמו 70 אחוז מהשירים לא היו מושמעים".

על פרויקט "אקווריום" של מפעל הפיס (מופעי מוזיקה חיים בבית מפעל הפיס של מיטב האמנים): "בפיס יש מחלקה שנקראת מועצת התרבות שמורכבת רק מנשים, שזו כבר התחלה טובה. מדובר בחבורה של נשים שבאמת מחפשות כל הזמן לעורר ולתת לתרבות הישראלית. מפתיע לראות את זה, כי מדובר במחלקה שלמה שמתעסקת בזה. הן מתעסקות באמנות, מוזיקה, אמנות פלסטית וזה בדם שלהן. אני מרגיש שמדובר בשירות לקהילה, באמת אפשר לעשות טוב עם הפרויקט הזה. אני לא מנסה לשקף את הטעם שלי בבחירת האמנים לפרויקט הזה. כשליהקנו את נונו למשל, היא הייתה לפני הפריצה הגדולה שלה. היא הייתה מוכרת רק למיטיבי לכת".

על גיל 50: "לא היה לי משבר בגיל הזה. באופן מוזר אני מרגיש בשיא שלי. אני מרגיש שלא עשיתי כלום. כל בוקר אני אומר לעצמי 'היום אתה הולך לכתוב את השיר המושלם'. אני כל הזמן מרגיש שהשיר הכי גדול שלי ממש מעבר לפינה וזה הכיף בעולם, זו ההתמכרות הכי חזקה שהייתה לי. אולי יהיה לי משבר גיל המוות, אבל אני לא אספיק לשים לב אליו".

על כישלון ריאליטי 'דה פור' שהיה אחד משופטיו: "כשאני עושה משהו, אני עושה אותו, ולכן רציתי נורא שהוא יצליח. היה קל לעשות את זה, זה זרם מאוד. מצד שני הייתה גם הקלה גדולה שזה ירד. ידעתי שזה נגמר, התפרנסתי יפה והמשכתי הלאה. צריך לדעת להיות קליל ולזרום. הכישלון של הדבר הזה היה היבריס של ההפקה. הפער בהשקעה בין חו"ל לישראל היה עצום".

על היחס לריאליטי: "לא שיניתי את דעתי על ריאליטי. אני לא צופה בזה וזה לא מעניין אותי. אני צופה בטלוויזיה רק כשאני מקולקל, כמו למשל כששברתי את היד. אני רואה מעט מאוד כי אני עובד רוב הזמן. אני צופה כשאין לי ברירה ואז אני נהנה כמו ילד. מ'אופוריה' מאוד נהניתי, ועכשיו אני חוזר לראות 'דברים מוזרים'. אני רואה לעתים עם הבנות שלי סדרות ועכשיו אנחנו רואים 'המשרד'. שתיהן התחברו וזה קטע".

על האבהות שלו: "הבנות שלי הן חיי. אני חד משמעית אדם מוצלח יותר בזכותן. למדתי שככל שאתה מטפל יותר, אתה אוהב יותר, שזה לקח ושיעור גדול. בינתיים הבנות שלי מרוצות שאבא שלהן הוא גלעד כהנא. הן מגיעות להופעות ועפות. בינתיים נראה שהן עדיין אוהבות להיות הבנות שלי וזה לא מובן מאליו".

גלעד כהנא(צילום: ניב אהרונסון)

על הקושי לעמוד בציפיות של הקהל ולהעניק שואו פעם אחרי פעם: "הבמה מאוד תובענית. הרבה פעמים אני מרגיש כל כך ריק אחרי, שאני אומר די, שאי אפשר לתת הכול כל הזמן. ואז נוצר חור שחור ששואב פנימה, ומה שקורה שאחרי הופעה אני נטען מחדש. זה סוג של תהליך של עוף החול - אני נשרף לגמרי ואז זה הופך לאבק באוויר. ואז בבוקר אני שוב בוקע מהביצה. זה תהליך שמשמר אותך על הסכין, על המיתר. אם המיתר לא מתוח, הוא לא מכוון ואתה לא יכול להרשות את זה לעצמך, כי אז תזייף ותיפול. אני מתפטר לא מעט בפני עצמי, מסרב להתפטרות, קם בבוקר ומתחיל מחדש".

על תחושת הכוכבות: "אני לא יודע לענות על השאלה אם אני נהנה מזה או לא כי זה לא מעסיק אותי כל כך. לפעמים אני אומר לעצמי 'בשביל מה אני צריך את זה?'. ההתעסקות בדברים המשניים לפעמים הם יותר מדי, אבל זה עניין של איזון. אני לא נועה קירל, יש רמות לדבר הזה. אני לא נמצא ברמות המטרידות. אני הולך כל יום שעה ולפעמים מנסים לעצור אותי בהליכה. אני לא רוצה להיות לא נחמד ומנסה לראות את הצד השני, וזה גם לא הגיע לרמות קיצוניות. מה שכן, הבנות שלי לא תמיד מתות על זה".

על האופן שבו שפטו את האמנות הפלסטית שלו: "אין ספק ששפטו את היצירות שלי בצורה אחרת. אני מצייר וכותב מגיל שלוש וחצי. בהמשך התווספה המוזיקה. האמנות הפלסטית בדמי מהיום הראשון ואני עוסק בזה המון שנים. התחלתי מלעשות עטיפות ובהמשך עשיתי תערוכות בברים. עשיתי דרך עד שהתחלתי להציג בגלריות. אמרתי לעצמי שאני מוזיקאי ושאני ממש טוב באמנות, היה לי קשה לתפוס את זה, כי אין הרבה אנשים שטובים בכמה דברים".

על החיבור עם המוזיקאי גיא מוזס: "הוא רצה לארח אותי בהופעה, ואמרתי לו שאני אוהב יותר לאלתר. אמרתי שאם אנחנו עושים משהו, אולי ננסה להרים קטע שיהיה נקודת המוצא בשיתוף הפעולה הזה. אני מרגיש שהדו-שיח הכי טוב שיש לי עם העולם הוא דרך היצירה. כשנכנסתי והמיקרופון היה סגור הופתעתי. פתחתי את הפה ויצא השיר 'מספר אחת', ומאותו רגע נולדו עוד ועוד שירים עד שנולד אלבום שעוד מעט ייצא".

על מאיר אריאל: "הוא מגדלור, אין דברים כמוהו, גם ברמה עולמית. הוא שילם מחיר על זה שהוא עשה את מה שעשה בשפה הקדושה. הדברים שהוא עשה מופלאים, לא רק ככותב אלא גם כמבצע. זה פלא פלאים. אתה מסתכל לתוך שיר ואתה יכול להיאבד בו. בשיר אחד של מאיר אריאל אפשר לייצר עשרה שירי פופ מודרניים. הוא היה תופעת טבע. הוא הראשון שהתחברתי אליו כשהגעתי לארץ ממקסיקו, כי הוא עושה את זה אחרת. הוא כותב כמו שאף אדם אחר לא כותב. אמרתי לעצמי 'פאק, אפשר לעשות בעברית משהו שהוא רק שלנו' והוא העיף לי את הראש".

האזינו למעלה לפודקאסט המלא

  • גלעד כהנא
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully