Primary Advertiser

"מהפכת המי-טו עשתה סלט שלם. תנו לדור המבוגר למות בשקט ותעזבו אותם"

ההקצנה של מהפכת מי-טו ("ארז דריגס מניאק, אבל לגמור לו את הקריירה?!"), המיאוס מהתקשורת ("נלוזה ומטומטמת. נמאס לי לשמוע קלישאות"), הדור הצעיר ("שפתיים נפוחות מגוחכות הפכו לסטנדרט"). המחזאית עדנה מזי"א הגיעה לפודקאסט "מה נשמע" לרגל עליית ההצגה "זוג" שכתבה

ניר יהב, בשיתוף מפעל הפיס
25/04/2022

סודות אפלים, תככים והמון הפתעות הם רק חלק ממה שמחכה בתיאטרון בית ליסין לצופים בהצגה החדשה "זוג" של עדנה מזי"א, מחזאית, סופרת, תסריטאית ובמאית תיאטרון, שאחראית בין היתר גם על המחזה "משחקים בחצר האחורית" שעלה לאחרונה בגרסה מחודשת. בריאיון לניר יהב ב"מה נשמע?", הפודקאסט של וואלה! תרבות בשיתוף מפעל הפיס, היא מספרת על ההצגה החדשה, דעתה על מהפכת מי-טו, החברות עם ענת גוב ז"ל ועוד.

עדנה מזי"א. יובל חן,
פעם פחדתי מהמוות. עדנה מזי"א(צילום: יובל חן)

על ההצגה החדשה "זוג":

"המחזה כתוב במכוון כמחזה בלשי. זה מה שהיה לי בראש לפני הכול. לא רציתי להטיף לאנשים או ללמד אותם כלום. לא רציתי שהקהל ישער מה מגיע. ראיתי הצגות מגיל אפס, ובתור ילדה, אם הייתי תקועה עם שני שחקנים כל ההצגה, זה לא מעניין. הבנתי בגיל צעיר שחייבים הפתעות, כמו בכל מדיום תרבותי. זה תקף אפילו במחול כי בלי אזהרה אין אמנות. אני רוצה שכל רגע הקהל יישב על קצה הכיסא ולא יידע מה קורה.

אני רואה את התוצאה ואומרת - זה מה שחלמתי. ככה אני רואה תיאטרון: מטלטל מאוד. אני לא אוהבת לביים, למעשה אני שונאת. אהבתי כשהייתי צעירה. לא פשוט לעשות מיליון החלטות ברגע כשאת לא בטוחה שאת עושה את ההחלטה הנכונה. בשלב מסוים הבנתי שאני לא במאית מספיק טובה. בנוסף אני לא יוצאת מהבית אחרי 16:00, אני קשישה. אני מנתקת טלפונים וזהו. אני בעיקר קוראת ספרים".

על תנועת "מי טו" ואלימות כלפי נשים:

"אני מטיילת כל הזמן ברגל ומתקרצצת על אנשים. אני מתיישבת על ספסל, עושה את עצמי קוראת ומקשיבה. אתמול למשל, ראיתי זוג שעומד בתור לגלידה והוא אמר לה 'אני אמרתי לך!' בכעס. אני מסוגלת להתערב, אין לי בעיה. אבל כאן היה משהו בכניעות של האישה. היא התנצלה על כלום. תהיתי מה קורה שם בתוך הבית.

אני לא מכירה מערכות כאלו בבית שלי, אבל אני כן מכירה מתעלל אחד ששינה את חיי. הוא מת ברוך השם והפסיק לעולל זוועות לאנשים אחרי שעשה את זה להרבה אנשים. אפילו הבת שלו לפני מותו התחננה שאבוא ואסלח לו אבל לא התחשק לי. אני קשוחה. הוא התעלל בי ולא הבנתי. לכן לקח לי המון שנים להבין מהי התעללות רגשית. בארצות רבות בעולם אלימות מילולית נחשבת לאלימות לכל דבר, ובארץ לא.

ארז דריגס, לדוגמא. הוא מניאק כולירע קטן, אז מה? לגמור לו את הקריירה? למה אתן לא חוסמות אותו בטלפון? אני גם חושבת שלא צריך ללכת חצי עירומים ברחוב. גם משה איבגי הוא לא מהקיצוניים ביותר. עבדתי איתו הרבה, הוא פשוט חי בסרט. הוא חשב שכולן נורא רוצות אותו, הוא פשוט כנראה לא חכם. זו הבעיה של הדור הזה של הגברים. כמו אלו שדחפו לקיר אותי ואת חברות שלי. זה דור של גברים שבאמת חשב שאנחנו מעוניינות. לכן המעשה שלהם הוא לא מתוך להיות רע. תנו לדור הזה למות בשקט, תעזבו אותם כבר. המי טו עשה סלט שלם.

לא עברתי הטרדות על בסיס יומי. אבל אז זו לא הייתה הטרדה מינית, לא הכרנו את המילה הזו. היינו אומרות אחת לשנייה 'הזקן הזה תפס לי את הישבן' והיינו צוחקות. נגיד שזה לא חמוד, אבל מפה עד לטראומה? אני לא מאמינה להן, הן שקרניות הבנות האלו. הן תופסות טרמפ על המי טו. אני לא יכולה לראות את זה. אני זקנה ולא הייתי יכולה להמשיך בעולם המכוער הזה עוד הרבה".

ההצגה 'זוג', בית ליסין(צילום: יח"צ)

על החזרה של "משחקים בחצר האחורית":

"זה תמיד יהיה רלוונטי, כי אונס נמצא איתנו מלפני 2,000 שנה. זה משחק באולם של 1,000 מקומות ואין אף כרטיס פנוי, אני בשוק מזה. מדובר בהפקה מצמררת".

על החברות עם ענת גוב ז"ל:

"היא הייתה כל כך קרובה אליי, והיא חסרה לי כל יום. היה הכי טוב שהיה ונגמר וזה מה שאני מנסה להגיד לילדים שלי. היום אני פה ומחר אני לא פה. חייתי, נגמר, הלאה. לגבי הגישה שלה למוות - למדתי מענת הכול. הייתי פחדנית, מחלות, היסטריה מוחלטת והיא בחיים לא הטיפה לי, רק צחקה עליי. כשהיא חלתה ועברתי איתה את כל השנים ראיתי שהיא צודקת ב-100 אחוז והפחד נגמר".

על התקשורת הנוכחית והדור הצעיר:

"התקשורת זה דבר נלוז ומטומטם. לא כל התקשורת כמובן. אני לא יכולה לשמוע קלישאות יותר. ברגע שמדובר בקלישאות מפסיקים להקשיב. אתה יודע כמה אנשים מפסיקים להקשיב לחדשות? אני חיה בתוך עמי, אני סתגלנית. אנחנו חיים בתקופה בהמית. שפתיים נפוחות מגוחכות הפכו להיות סטנדרט ואז הילדות מחקות את זה והערכים הולכים קיבינימט. התחילה את זה קים קרדשיאן וכל עדר הסתומות נגרר אחריה. לא להתעצבן מזה?".

על ציפי פינס:

"לא חושבת שזו בעיה שהיא מנהלת את בית ליסין כבר 30 שנה. אמרתי לה שתכשיר מישהו, אבל אין הרבה ביקוש בתחום הזה וציפי מנהלת לעילא ולעילא. זה ניהול מזהיר. בסדר, אז היא צורחת קצת. ברור שאם זה לא היה ניהול טוב היא הייתה צריכה לעזוב. ציפי ממילא תפרוש בקרוב, אבל בינתיים רואים את הניהול - איך מנהלים עסק, זאת לעומת הבימה, שם הניהול הקודם היה זוועה".

על כתיבה לטלוויזיה:

"עכשיו כתבתי סדרה וקיבלתי פיתוח, לא לנטפליקס אלא ל"הוט". אני צופת סדרות נלהבת מאוד. אהבתי שובר שורות שראיתי פעמיים ואת דקסטר. יש גם סדרות ישראליות מצוינות כמו שעת אפס, המפקדת, האחיות המוצלחות שלי ועוד".

האזינו למעלה לפודקאסט המלא

מפעל הפיס פועל למען קידום התרבות והאמנות בישראל. בואו להכיר>>

  • עדנה מזי"א
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully