מהפכה של שמחה: כך הפך הקיר הבודד בעיר לציור קיר ענק ומרהיב

מה הייתם עושים לו הייתם קמים בוקר אחד ומגלים שאחד הקירות בבנייני היישוב שלכם עבר מהפך מדהים - ונולד מחדש כיצירת אמנות? אפשר לשער שכך קרה לתושבי כמה יישובים בישראל אחרי שמועצת הפיס לתרבות ולאמנות יזמה פרויקט ארצי לציורי קיר אמנותיים בשיתוף קולקטיב גוסטאון, במטרה לחשוף קהל רב ומגוון ככל האפשר לאמנות במרחב הציבורי. עשרות אמנים הוזמנו לצייר קירות במרכזי ישובים מצפון ועד דרום. כל ציור הותאם לקיר ולמקום, ונוצר בהשראת ההיסטוריה, הקהילה והסביבה בה הוא נמצא. עד עתה צוירו ארבעה ציורי קיר - בעמק המעיינות, בנהריה, בקדימה צורן ובקרית עקרון, על ידי כמה מהאמנים המובילים בישראל.

הנה הצצה מיוחדת ומהירה במיוחד - כך צוירו ארבעת הקירות:

"בראדרז אוף לייט" הם צמד אמנים-אחים, ירושלמים במקור, אשר החלו את עבודתם המשותפת ב-2015. הצמד שואב השראה מסיטואציות יומיומיות בחייהם, מהטבע, כמו גם מתרבויות עתיקות ומהתרבות האורבנית עליה גדלו. תוך שימוש במוטיבים צבעוניים ונאיביים, האחים יוצרים עולם אוטופי מקביל. כיום אפשר למצוא את יצירותיהם בגלריות ועל גבי קירות ברחבי העולם.

"נדידת העונות"

העבודה מחולקת לארבעה חלקים, כפראפרזה על עונות השנה: נדידת הציפורים והתנועה הבלתי פוסקת בין עונה לעונה מסמלות בעבורנו את מעגל החיים האין סופי. זיכרונות ותמונות עולות מעלה עם זרמי האוויר הנושבים בעמק ומפיחים בו חיים.

בצבעים בהירים ובצורות פשוטות מציג האמן את רעיון החופש ושחרור הנפש והגוף - שחרור מכבלי ההיסטוריה, מדעות קדומות ומדפוסי התנהגות המושתתים על הרגל ועל רעיונות של דורות העבר. כמו גלויה שנשלחה מעבר לים, מציגה העבודה באור חדש אלמנטים מחיי היומיום של בירת הגליל המערבי. האוסף הצבעוני מפליג אל מחוזות רחוקים ומשרטט קו שאינו גבול בין אלו לבין נהריה. צורתה המקורית של חזית הבניין - רשת של חלונות ומשטחי בטון - אפשרה לאמן לספר סיפור הגדול מסך חלקיו. העבודה מישירה מבט לעבר האופק בחיפוש אחר רעיונות חדשים, אך מרמזת לנו לא לשכוח מניין באנו ולאן מועדות פנינו.

"על מנת להיות חופשי, לא רק שאדם צריך לשחרר את שלשלאותיו, אלא גם לחיות בדרך שמכבדת ומחזקת את חירותם של אחרים" (נלסון מנדלה).

תום מלניק היא אמנית ותיקה ואם צעירה. נקודת מבטה על החיים שהשתנתה ברגע, כמו חיזקה את הקו הטבעי תחת מכחולה, וחוויות הילדות החדשות משתקפות בעבודתה. כתמי הצבע השמחים מפשטים את האלמנטים שבציור לצורתם הגיאומטרית כמעט, ומדגישים את הפשטות והנאיביות הקורנת מעיני הילדים.
אנחנו נשאבים אל עולמם - במשחק, ביצירה, בשיר ובנגינה, כשהפרחים ופיסת השמיים מזכירים בשלווה את החיבור המולד שלנו לטבע ולסביבה.

קיר המתנ"ס אפשר לאמנית לשקף את הפלטה המגוונת של המועצה האזורית קדימה-צורן, זהו ציור קיר שנוצר בשביל הקהילה, ובעיקר - בהשראתה, ומצליח לחבר במקום וברגע בין ילדות ובגרות.

בלב קריית עקרון, לצד מבנה המועצה והמרכז המסחרי ואל מול הרחוב הראשי, שוכן המרכז הקהילתי שוקק החיים של היישוב. על רקע הניגוד בין הקיר השקט והמתבונן להמולת העיר, בוחנת העבודה את הצורך שיש לו לאדם בהפוגות ובמציאת איי-שלווה במרחב העירוני ובימי השגרה. כמו אוויר לנשימה, רגעים אלו מחכים לו באופן מתוכנן או בהפתעה, בפינות גלויות או נסתרות.

בצבעים שמחים ובכתמיות נעימה לעין ניבטות אל הצופה דמויות הטובלות בטבע סמלי, ללא קו מתאר התוחם אותן. התמזגות טבעית זו, המזכירה בסגנונה ציורים נוסטלגיים של שנות השמונים, מעלה מחשבות על אותם רגעי שקט נחוצים, בין אדם לזולתו, לסביבתו ולעצמו.