רגע לפני שהמוזיאון הזה נפתח, הבלגן בלוד התחיל. עכשיו הוא כאן, עם מסר של ריפוי ואהבה

"זומו זה שילוב של המילים 'זוז' ו'מוזיאון'", מסבירה שחר בן נון, אוצרת משנה בזומו מפתן. "הוא מגיע לעיר מסוימת, מקים מוזיאון שעומד מספר חודשים ואז ממשיך הלאה, לעיר הבאה".

זה הפרויקט שאמור היה להיפתח בעיר לוד ב-18 במאי, אלא שממש רגע לפני שהכל יצא לדרך, החל מבצע "שומר החומות" והרחוב בו אמור היה הזומו להתקיים הפך למפורסם מסיבות אחרות לחלוטין: "הוא היה אחד הרחובות המרכזיים בהם היו הפרעות בזמן המבצע", אומרת בן נון.

אריאל אדירם, אחראי התקשורת בזומו, מוסיף: "העיר לוד נכנסה לעוצר ומהר מאוד הבנו שאי אפשר לחזור לעשות את התערוכה כמו שתיכננו אותה. חייבים להגיב ולעשות משהו חדש. גילינו שהדבר שנפגע יותר מכל הוא תחושת הביטחון בבית שלך, כי אנשים לא סמכו על השכנים שלהם. כל יום אנחנו עושים מסיבות שכנים, כדי שעבודות האמנות האלו לא יהיו נטע זר, אלא חלק מהחיים שלנו. בזכות מפעל הפיס וגופים נוספים הצלחנו לחזור לעיר ולעבוד שוב. התמיכה שלהם מאפשרת לנו לעשות את זה וזה מדהים".

בהשראת אותם אירועים אלימים יצר אחד האמנים המשתתפים בזומו, רונן שהרבני, יצירה מיוחדת בשם "שבעה ימים בשבוע", עליה הוא אמר: "עמד פה קיר בטון, שחוצה בין פנים לחוץ ובין קבוצות שגרות פה. היה לי רצון ליצור בו מעברים, כדי שאפשר יהיה 'לחדור את הקיר'. אני חושב שאם פעולה שהקדישו לה המון משאבים מצליחה להעלות חיוך - הכל שווה את זה".

אורן פישר, שיצר את "הלודאים" בזומו, הסביר על עבודתו: "רציתי לבנות סיפור עם דמויות. במקום לכתוב את שמות האנשים שגרים בבניין, כתבתי את הסיפורים שלהם, כדי שנוכל להזדהות איתם ולהבין את הקשיים והמאבקים, כדי לחבר בין תרבויות ושכנים".

"מה שעברנו פה היה קשה מאוד", נזכר מסעאדה חוסאם, תושב העיר שהגיע לצפות מקרוב בזומו ולהתרשם. "אני שמח מאוד שהפרויקט הגיע לכאן אחרי כל מה שקרה. יש עדיין כאב, אבל זה עוזר".

"מפעל הפיס תומך בפרויקט זומו כבר מתחילתו, במשך כמה שנים ובכמה תחנות", סיפרה ענת ספרן, חברת מועצת הפיס לתרבות ואמנות, שנהנתה אף היא מהתערוכה. "זה פרויקט שעונה על הערכים השונים של המועצה, שמדברים על אמנות בפריפריה ושילוב של הקהילה. מבחינתנו, פרויקט של אמנות ותרבות הוא תמיד מקום לדיאלוג, לריפוי ולתקווה".

לאתר מועצת הפיס לתרבות ואמנות>>