Primary Advertiser
בשיתוף מפעל הפיס
25/10/2020

"דווקא כשחנויות הספרים סגורות צריך לקרוא אותם": מגי אוצרי מפרגנת לחברים

הסופרת מחמיאה לשלושה כותבים נוספים ואפילו לבן זוג התסריטאי במדור "מפרגנים", חולמת על שת"פ עם שירה האס ומודה: "הקורונה הרגישה כמו סדנת שבי בלתי נגמרת והסוהרת היא ילדה חמודה בת 4"

מפעל הפיס, באמצעות מועצת הפיס לתרבות ואמנות, מעניק מדי שנה מאות מענקים לאמנים ויוצרים ויוזם שורה ארוכה של פרויקטים בתחומי התרבות והאמנות. ימי הקורונה הובילו את וואלה! תרבות ומפעל הפיס ליזום את פרויקט "מפרגנים", לחיזוק הסולידריות בקרב אמנים. הפרויקט מספק הזדמנות לפרגן ליוצרים ישראלים אחרים ולהציג לכם, הקוראים, כישרונות מקומיים משלל תחומים.

מגי אוצרי היא סופרת ופובליציסטית ישראלית, כמו גם דוקטור למשפטים. עד היום היא פרסמה שלושה ספרים: שתי השמשות של דדיקה (2015), כותבת הנאומים (2017) וספרה האחרון, שראה אור בשנה שעברה - עיניים אדומות, אשר מתרחש בשנת 2064 וזכה במענק קרן רבינוביץ' ובמלגת "חדר משלך" מטעם עיריית תל אביב יפו.

לאיזה אמנים רצית לפרגן - ולמה?

"שוק הספרים, שאני חלק ממנו, נפגע אנושות בגלל הקורונה. לכן, אני ממש רוצה לפרגן לשלושה מחבריי הסופרים שאיתרע מזלם להוציא ספרים נפלאים, דווקא בתקופה המאתגרת הזו, בשעה שכל חנויות הספרים סגורות. אני מקווה לעודד את הגולשים לקנות את היצירות הנפלאות שלהם.

הראשונה היא מאירה ברנע-גולדברג, שהוציאה ספר שהוא גם קפסולת זמן (גגלו ותבינו. זה אדיר) בשם 'כראמל ואני'. השנייה, רוני גלבפיש, שהוציאה מדריך כתיבה, שהוא גם מדריך לחיי יצירה ולחיים בכלל, בשם 'בית מלאכה לכתיבה'. אחרון ומאוד חביב הוא יניב איצקוביץ', שכתב את אחד הרומנים הטובים ביותר של שנת 2020, אם לא בכלל - 'אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו', תעלומה בלשית סוחפת עם טוויסט פילוסופי.

הייתי רוצה לפרגן גם ליוצרים הישראלים מתחום הטלוויזיה, שעושים חיל בעולם דווקא בתקופה הקשה הזו ומוכרים סדרות לפלטפורמות עולמיות כמו נטפליקס, אפל TV ו-HBO. הם תותחים ואני גאה בהם. ואחרון חביב, הייתי רוצה להרים לבן הזוג שלי, תסריטאי חמוד בשם אדר מירום, שבדיוק בימים אלו מצטלמת ל'הוט' סדרה חדשה שהוא יצר יחד עם עומרי עמית ואלי בן דוד. שמה 'שקופים'. תזכרו את השם. היא לא כמו שום דבר שראיתם לפני כן. סמכו עליי. נטפליקס, תתכוננו".

תחנה הבאה: נטפליקס? מגי אוצרי (צילום: סם שמעון ג'קסון)

איזה סוג של שיתוף פעולה אמנותי היית רוצה לעשות עם האמנים האלו?

"ספרות זה מקצוע סוציומטי. אין שיתופי פעולה. איש איש לנפשו וללפ-טופו. אני יודעת, אנחנו גרועים.

אבל הייתי רוצה לשתף פעולה עם אמנים מתחומים אחרים. נגיד, שחקנים. אני בדיוק מעבדת את הרומן הבא שלי לתסריט קולנועי ויש לי תחושה שהתפקיד הראשי, של טייסת קרב ישראלית, יכול להיות ממש תפור על שירה האס. אז אם היא קוראת את זה, אשמח שתרים טלפון, וואטספ, פייסבוק מסנג'ר. אני זמינה!"

איך ימי הקורונה נגעו בך והשפיעו עליך?

"וואו, מאיפה להתחיל. לפעמים אני מרגישה שנקלעתי לקורס טיס ניסיוני, שכולל בתוכו סדנת שבי בלתי נגמרת. במקרה שלי הסוהרת היא ילדה חמודה בת ארבע שמחליפה בין ש' ל-ס', וסדרת העינויים היא פעילות יצירה בנייר סול. כבר מסרתי את כל סודות הגרעין של ישראל, אבל היא לא מפסיקה".

מה לדעתך מייחד את היוצרים והיוצרות מישראל?

"שהם עניים, כמובן".

מה אתה רוצה לאחל לתרבות הישראלית לאור המצב?

"נתחיל ב - לשרוד".

תקופה של חרדות כמו התקופה הנוכחית מצליחה להוציא ממך את היצירתיות או דווקא להקפיא אותה?

"שאלה מעניינת, כי דווקא בתקופה הזו יצא שכתבתי מדריך כתיבה מאוד מפורט לכל מי שרוצה לכתוב ספר או תסריט, ואני מציעה אותו באתר שלי במחיר שווה לכל נפש שקיצצו לה במשכורת בתקופת הקורונה - 35 שקלים בלבד. המדריך הזה מחזיק לכם את היד משלב הרעיון ועד לעלילה המוגמרת והמפורטת, שיש לה התחלה, אמצע וסוף ולדעתי הוא פשוט חובה לכל מי שרוצה לכתוב ספר או תסריט, לכל מי שהתחיל לכתוב אבל מרגיש תקוע ובכלל, לכל מי שחולם להקסים אנשים עם סיפורים מרתקים ולהיות בנאדם מעניין. בקיצור, הוא מתאים לכולם בעצם".

מה החלום המקצועי שלך?

"שהספרים שלי יתורגמו לעשרות שפות, ימכרו מיליוני עותקים ויעובדו לסרטי קולנוע שוברי קופות. בקטנה כזה. וגם שלא תהיה קורונה יותר. ושכולנו נהיה בריאים".

  • מגי אוצרי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully