Primary Advertiser
בשיתוף מפעל הפיס, בשיתוף מפעל הפיס
26/08/2020

"בתחילת הקורונה עוד הייתי אופטימית": שחקנית התיאטרון מתוודה

שחקנית "תיאטרון גשר" לנה פרייפלד מפרגנת למוזיקאי אבי בללי, סולן ומנהיג להקת "נקמת הטרקטור" ויוצר הפסקול של "שטיסל", חולמת על שיתוף פעולה בתיאטרון ומספרת איך בתחילת הקורונה היא עוד הייתה אופטימית

בחזרות להצגה חדשה. פרייפלד (צילום: ישעיה פיינברג)

מפעל הפיס, באמצעות מועצת הפיס לתרבות ואמנות, מעניק מדי שנה מאות מענקים לאמנים ויוצרים ויוזם שורה ארוכה של פרויקטים בתחומי התרבות והאמנות. ימי הקורונה הובילו את וואלה! תרבות ומפעל הפיס ליזום את פרויקט "מפרגנים", לחיזוק הסולידריות בקרב אמנים. הפרויקט מספק הזדמנות לפרגן ליוצרים ישראלים אחרים ולהציג לכם, הקוראים, כישרונות מקומיים משלל תחומים.

לנה פרייפלד, 33, היא שחקנית תיאטרון "גשר". היא בוגרת הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין והגיעה לתיאטרון מעולם המחול. פרייפלד הייתה רקדנית וסולנית בלהקת "קמע" עד שלפני כחמש שנים החליטה לשנות כיוון למשחק. בימים אלו היא נמצאת בחזרות להצגה החדשה "אלף שמשות זוהרות" בבימויו של נועם שמואל.

עברה מהמחול לתיאטרון (צילום: ישעיה פיינברג)

לאיזה אמן היית רוצה לפרגן ולמה?

"בשנים האחרונות אני נחשפת יותר ויותר לאמנים ישראלים ומגלה את השפע של האנשים הסופר-מוכשרים שיש פה. מוזיקה תמיד היה ערוץ תקשורת ללבי ואבי בללי (זמר, בסיסט, גיטריסט, מלחין פסקולים וסולם, סולן ומנהיג להקת "נקמת הטרקטור" ) מצליח לרגש אותי בכל פעם מחדש ולהעביר אותי דרך עולמות שלמים וקשת של רגשות ביצירות, בנגינה ובשירה שלו. יש בו משהו מאוד מופנם וצנוע ועם איזה סוד גדול ודרך המוזיקה אני מרגישה שהוא מספר לי את כל הסיפור.

פגשתי אותו לראשונה לפני כעשור, כשהוא יצר מוזיקה מקורית ל'קמע'. לראשונה נתקלתי בתהליך יצירת מוזיקה מקורית למחול ואי אפשר להסביר במילים את העוצמות של ריקוד לצלילי מוזיקה שנכתבה במיוחד עבור התנועה שלך ומתקשרת לא רק עם הגוף הזז, אלא עם הנפש והרגש. בקורונה מצאתי את עצמי משלימה פערים עם עולם הקולנוע והטלוויזיה. צפיתי ב"שטיסל", עוד יצירה ישראלית מבריקה לטעמי והמוזיקה בסדרה לא הניחה לי. זה היה כל כך מדויק ובכל פעם ששיר הנושא התנגן, הרגשתי את הלב שלי דופק חזק יותר ואת הדמעות מטפסות במעלה הגרון. מיד חיפשתי מי היוצר של הפסקול וכמובן שזה היה אבי בללי".

איזה שיתוף פעולה אומנותי היית רוצה לעשות אתו?

:בתיאטרון נחשפתי מקרוב למכלול העצום של הפקה. כל כך הרבה עולמות שמתאחדים לכדי יצירה אחת וכשהם עשויים טוב ומדויק, ליצירה יש עוצמה בלתי רגילה. הייתי שמחה להיות חלק מיצירה בה אבי יכתוב את המוזיקה ואני אהיה הפעם בכובע החדש שלי, של השחקנית".

שמעה את הפסקול של שטיסל ומיד התרגשה (צילום: ישעיה פיינברג)

איך ימי הקורונה השפיעו עלייך?

"בהתחלה הייתי מאוד אופטימית. התחזית שלי הייתה שאחרי החגים חוזרים לשגרה מלאה, אז הייתה לי נחת בלב לקחת את פסק הזמן המאולץ הזה ולעשות קצת סדר בגוף שלי, לישון ולאכול טוב, להתאמן כמו שאני אוהבת, להשלים את רשימת הצפייה/קריאה שלי שנאגרת מימי לימודי המשחק. אפילו התחלתי לכתוב קצת, שזה משהו שלא האמנתי שאוכל לעשות. היה לי הרבה שקט עם עצמי בבית, משהו שלא נתקלתי בו שנים. המציאות של היום קצת יותר מדאיגה ומבלבלת, אי הוודאות, התחזיות הקשות, זה מצריך מאתנו לחשוב איך אנחנו מתאימים את עצמנו למציאות החדשה ונלחמים על הקיום שלנו".

מה היית רוצה לאחל לתרבות הישראלית?

"הקורונה האירה בזרקור חזק על מיקום התרבות והאמנות בחברה הישראלית. הייתי מאחלת לנו לעלות בסולם העדיפויות, כמו בשאר המדינות. להבין שאמנות היא לא מותרות או לאניני טעם, היא לכולם וכולם צורכים אותה בדרך כלשהי. היא חיונית ומה שאנחנו נאחזים בו, בעיקר בעתות משבר. ושאמנים יוכלו להתפרנס בכבוד מהעשייה שלהם. שלא יהיה מובן מאליו שמי שבוחר לעסוק באמנות עושה את זה בשביל 'הנפש' ולא יכול באמת להתפרנס מזה לעולם".

  • לנה פרייפלד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully