מארינה מקסימיליאן היא חלק מחיי התרבות של כולנו כבר לא מעט שנים, מאז פרצה בעונה החמישית של כוכב נולד, אי שם ב-2007. משם, היא פצחה בקריירה מוזיקלית מוצלחת ביותר ולאחרונה אף כיכבה בעונה השלישית של הסדרה פאודה.
אנחנו ביקשנו מכם, גולשי וואלה! תרבות, להפנות את השאלות שלכם למארינה בסטורי באינסטגרם עבור הפרק השביעי של הפרויקט המיוחד של מפעל הפיס, "מאחורי הקלעים: אמנים מספרים על יצירתם". הנה התשובות שלה.
מאיפה מגיעה ההשראה ליצירה?
"אנחנו לא מחכים למוזה, אלא מייצרים. השראה יכולה להיות מנגינה שבאה לי ואני מקליטה אותה, משפט מצחיק או מעניין, נקודה למחשבה שאני רוצה לפתח או אפילו משהו שמטריד אותי או עובר על החברה הכי טובה שלי. צריך זמן בשביל זה. לשבת עם מחברת תווים, לשבת על הפסנתר. אני לא מתה על האייפון, אבל הוא שימושי כי אם אני בנהיגה, אני עושה תזכורת קולית ואז מאזינה לזה. לפעמים אני מקשיבה לזה באותו יום, לפעמים יומיים או חצי שנה אחר כך. אי אפשר לדעת מתי זה יהיה רלוונטי. אבל חלק ממה שמייצר השראה זו משמעת".
איך נוצרו השירים המפורסמים שלך?
"'הוריקן' זה שיר שבכלל לא שחררתי כסינגל ודווקא הוא הפך להיות השיר הכי חזק בקריירה שלי. זה קרה אחרי ששלושה שירים מהאלבום הראשון, ששנים חיכיתי להוציא אותו, בכלל לא התקבלו באף תחנה ברדיו. כמה חודשים אחר כך, כמה אנשי רדיו היו בהופעה שלי ופתאום משהו שכנע אותם מחדש לגבי החומרים והם החליטו להוציא על דעת עצמם את 'הוריקן' ועל כך אני מודה להם מאוד. זה השיר הכי חשוב בחיים שלי וזה מרגש, כי זה שיר מסע שכתבתי, שיר אהבה לחיים ולא לגבר.
לגבי '1990', חשבתי שהוא יפנה לפלח אוכלוסייה מאוד ספציפי כי זה שיר על העלייה הרוסית וכשהתחלתי להשמיע אותו לפני שהוא השתחרר, קלטתי שאנחנו מדינה שלמה של מהגרים וכל אחד לוקח את זה למקום שלו. זה ריגש אותי, לצלול לנקודת המבט של אימא שלי ולכתוב מהנקודה הזו טקסט. זה חיבר אותי לקיבוץ הגלויות של ישראל. בכלל, יש המון הפתעות ודברים לא צפויים והכל זו הרפתקה גדולה".
מהי מוזיקה בשבילך? מה הרגע בו הבנת שאת רוצה לעשות מוזיקה?
"אימא שלי מורה לפסנתר ולכן מוזיקה הייתה שפה בבית, אמצעי ביטוי. חשוב לי להעביר את זה הלאה. אני טיפוס די עצבני והיסטרי והמוזיקה עוזרת לי לפרוק את האנרגיות שלי, לרדת לקרקע, לבטא את עצמי, להירגע. אני לא זוכרת את הרגע שבו החלטתי לעסוק במוזיקה, אבל אימא שלי אומרת שכבר מגיל ארבע הייתי מציגה את עצמי כזמרת. זה תמיד היה לי מאוד טבעי. הרגשתי מגיל קטן, ועכשיו זה פתאום עולה לי וההבנה הזו מצמררת אותי, שהמוזיקה תדאג לי כל החיים. המוזיקה היא המפתח שלי".
איך לומדים להשתכלל במוזיקה? איך הופכים לטובים יותר?
"קשה לי לענות על השאלה הזו, כי תמיד רציתי להצליח ולהיות הכי טובה שאני יכולה, אבל ההתקדמות שלי הייתה גם מאוד מעשית. תמיד למדתי ואני עדיין לומדת - פיתוח קול, אנגלית, סדנאות כתיבה, גם תחומים אחרים כמו הומאופתיה. זה נותן לי השקפה על סיפורים אנושיים ורעיונות לשירים. במקביל, מאז שהייתי ילדה הקמתי לעצמי את העולם בו אני רוצה לחיות. ארגנתי לעצמי הופעות ולא חיכיתי שמישהו יארגן לי. אני מאמינה בזה - לא לחכות שמישהו יגלה אותנו, כי גם אם זה יקרה, אנחנו צריכים לדעת מה לעשות רגע אחרי. בעולם כל כך מהיר ומשתנה כמו שלנו, כל הזמן יש לאן להתפתח".
איך מצליחים ליצור כשמגדלים במקביל שני ילדים קטנים? זה שונה מהתקופה שהיית רווקה בלי ילדים?
"בכל השנים בהן גרתי לבד הפסנתר היה בחדר נפרד. הייתי סוגרת את החלונות והדלתות, כדי שהשכנים לא ישמעו ואף אחד לא יציץ למרחב היצירה שלי. עכשיו, הפסנתר בסלון. הייתי צריכה לקחת נשימה עמוקה ולהבין שכן, אני רוצה לשים את הפסנתר בסלון ואני דווקא כותבת הרבה יותר. הפידבק שאני מקבלת הוא המתוק והמשעשע בעולם. דומיניק מנגנת בעצמה או נעמדת על הכיסא שלי ורוקדת ואני מיד יכולה להבין לאיזה שיר היא מתחברת יותר או פחות. ליצ'י כמובן חווה את דעותיה, כולל לסתום את האוזניים ולהגיד 'אני לא רוצה לשמוע את השיר הזה עכשיו' ולבקש את מרגי... באופן מאוד מפתיע ומעודד, דווקא עם הילדים משהו נפתח. הגיעה ברכה של דיוק, התחדדות, יצירתיות. אתה גם חווה הרבה יותר רגשות, מחשבות, פחדים ופסגות - הכל הרבה יותר עז שזה מבטא את עצמו, במילים, בלחנים, בצורך ליצור".
מה השאיפות שלך? המקצועיות והאישיות?
"יש לי חלומות שמתחדשים כל הזמן ואחת לכמה שנים אני דואגת לרענן אותם, כדי לא לסחוב חלומות ישנים שאם אני לא משיגה אותם אני מרגישה איזה כישלון. אני רוצה להצליח להביא תכנים שמגיעים מעולמי הפנימי ומעסיקים אותי ואת החברה. אני גם רוצה להגיע לאוזניים ברחבי העולם, בתחום המשחק יש לי שאיפות גדולות מאוד ואני רוצה גם להיות מנהלת מדהימה, להרחיק לכת ולהפתיע את עצמי מבחינת היצירתיות. לאפשר לעצמי לצמוח ואולי ביום מן הימים גם לעזור לאמניות צעירות לפלס את דרכן בתחום".
מועצת הפיס לתרבות ולאמנות תומכת ומסייעת ליוצרים ואמנים ומעודדת יצירה אמנותית המונגשת לקהלים וקבוצות שונות ומגוונות.
תכנית מועצת הפיס לתרבות ואמנות דינמית ומשתנה, ומאפשרת למגוון רחב ביותר של אמנים להביע את עצמם ולצמוח בתחומי:
אמנויות הבמה אמנות ועיצוב ספרות קולנוע טלוויזיה וניו מדיה ואמנות בקהילה
מפעל הפיס פועל למען קידום התרבות והאמנות בישראל. בואו להכיר >>