"הללויה הכניס לי עד היום יותר מכל שאר השירים שלי ביחד. הרבה יותר"

לקובי אשרת יש לא פחות מ-1,216 יצירות שרשומות על שמו באקו"ם ואחת מתוכן הכניסה לו עד היום יותר מכל שאר הקטלוג שלו גם יחד. הרבה יותר.

"שמרית אור ואני החלטנו לכתוב שיר ללהקה קולית, כי עד אז כולם היו סולנים ורצינו משהו בהרמוניה, אז כל אחד הלך לביתו לחשוב", נזכר אשרת. "ישבתי בבית בשישי בבוקר וכבר היו לי ארבעה צלילים ראשונים שהייתי די מרוצה מהם, התחלה של הבית הראשון. שמרית מצלצלת אליי ואומרת 'מצאתי מילה, אתה נופל - הללויה'".

אשרת היה מהוסס תחילה: "השתגעת?", הוא שאל את הכותבת שעבדה איתו. "אנחנו צריכים צרות עם הדתיים? יכסחו אותנו". אלא שבבת אחת כל הדעה שלו השתנתה: "פתאום קלטתי את הגאונות של זה. כל העולם הנוצרי הרי אומר 'הללויה'".

וכך נולד לו השיר הכי מצליח שהלחין קובי אשרת, השיר שהביא לישראל את הזכייה השנייה בתולדותיה באירוויזיון. אלא שגם הדרך לשם לא הייתה פשוטה. ב-1978 הוגש השיר לפסטיבל הזמר והפזמון, שהזוכה בו נשלח לייצג את ישראל בתחרות השירים הבינלאומית היוקרתית. הוא לא התקבל.

"שנה אחר כך שאלתי אם אני יכול לנסות לשלוח את השיר שוב ואמרו שכן, אבל לא שאלו את שלומית אם היא מסכימה. הוא התקבל, אבל שלומית לא רצתה לשיר אותו ונשארתי עם שיר, אבל בלי להקה". שלומית היא כמובן שלומית אהרון, סולנית "הכל עובר חביבי" ובעקבות הוויתור שלה, אשרת נדרש לאלתר במהרה.

"צלצלתי אליהם ואמרתי שיוציאו את השיר מהתחרות, כי אין לי להקה. ואז המנהל של גלי עטרי הגיע ושאל אם נשאר שיר יפה בשבילה. הוא שמע את 'הללויה' ואמר 'קח את גלי, ותקים להקה', שבועיים לפני הפסטיבל".

הדבר הראשון שהלהקה החדשה, "חלב ודבש", עשתה, היה לזכות באירוויזיון שנערך בירושלים ב-1979: "זה היה מטורף", אומר אשרת. "לא אשכח את הרגע הזה".

את דרכו המוזיקלית החל המלחין והמעבד כנגן גיטרה, בהשראת הוריו שניגנו במנדולינה. כאשר הוא גילה למורה שהוא שמאלי, החלומות על קריירה של גיטריסט קלאסי נעצרו ואשרת פנה לכיוון אחר וסיפק למוזיקה הישראלית כמה מהשירים המוכרים ביותר שלה, כולל "שש עשרה מלאו לנער", "גלי", "נסיך החלומות (ולנטינו)" ועוד ועוד.

הוא נולד בחיפה ב-1944, חגג לא מזמן את יום הולדתו ה-76 ועדיין מודה שהוא מתרגש בכל פעם מחדש: "כמוזיקאי, ההתרגשות הכי גדולה שלי עד היום היא לעמוד מול תזמורת סימפונית, להרים את היד ולשמוע איך כל הדברים שכתבתי על הנייר הופכים פתאום למוזיקה... זה יותר מסקס אפילו. זו התרגשות עד כדי רעידות בברכיים".

מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות יזמה את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית", שבו מתארחים כמה מגדולי המוזיקאים והיוצרים שעיצבו את התרבות הישראלית בכלל ואת המוזיקה הישראלית בפרט. עד כה תועדו בו כ-100 יוצרים מרכזיים. מדי שבוע נציג במסגרת "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית" ריאיון עם יוצר אחר, והיום כאמור עם היוצר קובי אשרת.

"מדובר באחד הפרויקטים המרגשים והחשובים שנעשו עד כה בתרבות הישראלית, שנולד מתוך החזון שלנו לפעול לא רק לתמיכה וסיוע ליצירה חדשה של אמנים הפועלים כיום, אלא גם מתוך דאגה לשימור נכסים תרבותיים", אומרת דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס.

"כשמסתכלים על רשימת 100 היוצרים שהגענו אליהם עד היום מבחינים בערך ובחשיבות של המיזם הזה, שמאפשר לשמוע את סיפור עבודתם אבל גם את סיפורה של המוזיקה הישראלית. חלק מהיוצרים לצערנו כבר אינם בין החיים והראיונות שהתקיימו עמם ונותרו משלימים את סיפור יצירתם. לצערי יש יוצרים שלא הספקנו לתעד והם כבר לא איתנו. הרגשנו שאנחנו עובדים נגד הזמן, כי יש לא מעט יוצרים חשובים שמצבם הבריאותי לא איתן. תחושת הדחיפות ליוותה אותנו והתוותה את סדר הפעולות בשנים הראשונות. את אריק איינשטיין לצערי לא הספקנו לתעד. שבועיים לפני מותו עוד ישבנו בישיבת הפקה וכששמו עלה חשבנו שיש לנו עוד זמן ונגיע אליו בהמשך. לצערי טעינו בגדול".

"הפרויקט הזה משלב יוצרים מקדמת הבמה, שכולם מכירים את עבודתם, אבל גם לא מעט יוצרים ששמם אולי לא מאד מוכר לציבור אך עשייתם והשפעתם על המוזיקה הישראלית רבה וחשובה", מוסיפה מלניק. "הראיונות עצמם חושפים סיפורים מרגשים ואנקדוטות משעשעות של היוצרים שלא נחשפו עד היום. החומר שנאסף הוא חלק מפס הקול של המוזיקה הישראלית ולשימור שלו יש ערך תרבותי לאומי ראשון במעלה".

יגאל בשן, יוני רכטר, מתי כספי, דני סנדרסון, אפרים שמיר, צרויה להב, רמי דנוך, אילן וירצברג, שם טוב לוי, שלמה גרוניך, יהונתן גפן, מיקי גבריאלוב, שמרית אור, תלמה אליגון-רוז - זוהי רק רשימה חלקית בהחלט מתוך עשרות היוצרים הישראלים שהתראיינו לארכיון ליוצרים במוזיקה הישראלית, בהנחיית יואב קוטנר ובהפקת חברת "נורמה הפקות בע"מ". הארכיון שהקימה מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות מאפשר לכם הצצה אל מאחורי הקלעים ואופן היצירה של אותם אמנים אשר יצרו מוזיקה נהדרת וכתבו שירים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. פרויקט התיעוד מכיל בתוכו סדרה של ראיונות אישיים, מרתקים ומקיפים עם היוצרים הללו, שמכניסים אותנו לתוך עולמם ולמקורות היצירה שלהם.

לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית".

מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות ויואב קוטנר יזמו את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית". "מדובר בפרויקט מרגש וחשוב, שנולד מתוך חזון ודאג לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית", יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" והארכיון מאפשר הצצה אל מסעם של אותם אמנים.