Primary Advertiser
בשיתוף מפעל הפיס23/07/2020

"מה שעשיתי עד היום, מספיק לי. כל מה שאעשה מעכשיו זה צ'ופר"

חמישה עשורים אחרי שטעות משעשעת עזרה לפריצה הגדולה שלו, בועז שרעבי מביט לאחור, מספר איך בנה את סגנונו הייחודי ונזכר: "לשיר עם שושנה דמארי דואט שהפך ללהיט ענק היה הגשמת חלום". צפו בו מתארח ב"תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית", שיזמה מועצת הפיס לתרבות ולאמנות

חמישה עשורים של יצירה. שרעבי (צילום: יח"צ)

ב-1971 עלה בועז שרעבי הצעיר לבמה בבנייני האומה בירושלים, במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון, והחל לשיר את "חייך וחיי". עד לאותו רגע, שרעבי התפרסם בעיקר בזכות שירים ששר באנגלית (למשל, Pamela) וכמלחין לזמרים אחרים (למשל, הביצוע העברי של "פמלה", ששרה במקור יפה ירקוני), אבל אחרי הזכייה במקום השני באותו פסטיבל עם "חייך וחיי", החל שרעבי להתפרסם גם כזמר בעברית. אלא שהכל, כך מסתבר, קרה כמעט במקרה.

"אני עולה לבמה", הוא נזכר. "פתאום אני מתחיל את 'חייך וחיי' מהבית השני. בטעות, אולי התרגשות. טוב להתרגש, דרך אגב. זה כוח מניע. אני מתרגש לפני כל הופעה. ישר הבנתי שטעיתי ואני מסמן למנצח גרציאני, לוקח רברס, קד קידה, משחק אותה. והברכיים שלי רועדות. וגרציאני מחייך, מסמן להם, ואז התחלתי מהתחלה וזה זכה במקום השני. זה היה השלאגר של הפסטיבל. אמרתי אז שעשיתי את זה בכוונה. חרטא, לא עשיתי בכוונה. הייתי מת מפחד, אבל בשביל לצאת גבר, אמרתי שעשיתי בכוונה".

בכוונה או לא, מאותו פסטיבל והלאה יצא שרעבי לקריירה עשירה ומרתקת, שנמשכת על פני כחמישה עשורים. בזמן הזה הוא הפך לאחד השמות המוכרים והחשובים בזמר הישראלי בזכות עשרות שירים ששר, כתב והלחין, כולל "אצלי הכל בסדר", "לתת", "את לי לילה" ואחרים.

"אבא שלי אהב את כל סוגי המוזיקה. ירשתי ממנו כמה גנים טובים", הוא מספר. "בית הכנסת והתפילות היו הבסיס ושיכללתי אותו בזכות ההכרה שלי עם המוזיקה המערבית. שילבתי את שני האלמנטים יחד ויצא מזה בועז שרעבי והלחנים שלי, עד היום".

שרעבי נולד בישראל ב-1947, אחד מבין עשרה אחים ואחיות במשפחתו, ב"בית דתי, אבל ליברלי", להגדרתו. הוא מספר שאחד מאחיו הגדולים, נחמיה שרעבי, שבעצמו כתב והלחין שירים, היה אחד ממקורות ההשראה שלו. בועז זוכר שכבר בגיל צעיר נחמיה הבטיח לו שהוא יהפוך למלחין מוכר, מה שאכן קרה.

שרעבי מספר על התזמורות שהוא זוכר מימיו כילד בתל אביב, ליד חוף הים ועל שירי אלביס פרסלי והביטלס, אשר גם אליהם התחבר ורקד לצלילם. השילוב בין אלה לאלה עזר לו לבנות את הסגנון שלו, החל מהלהקות בהן היה חבר בצעירותו ובהמשך לקריירה העשירה שלו. "הייתי מושפע ממוזיקה מזרחית, וממוזיקה מערבית", הוא נזכר. "טוב שהיה לי גם את זה וגם את זה".

אחד הרגעים המרגשים בקריירה של שרעבי היה הדואט ל"לשיר איתך", אותו הלחין למילים של אהוד מנור, ואז ביצע לצד גיבורת הילדות שלו, שושנה דמארי. "ניגשתי לחברי הטוב אהוד, עליו השלום ואמרתי לו שיש לי משהו לדואט. 'שנינו יחד בסירה אחת'. זה כל מה שזרקתי... ואני חושב על שושנה דמארי, אבל מפחד לדבר על זה אפילו, מיראת כבוד. ומה אהוד אומר לי? הולכים לשושנה, הביתה. שושנה מיד שאלה מתי נכנסים להקלטות, וזה הפך ללהיט ענק. זו הייתה הגשמת חלום, זה היה מדהים עבורי".

היום, שרעבי, יליד 1947, כבר שלם עם יצירתו ואומר: "מבחינת יצירה, אני לא מחפש שום דבר היום. מה שעשיתי, מספיק לי. זה לא אומר שהפסקתי, אבל אני רגוע ומה שיבוא, יבוא. כל מה שאעשה מעכשיו זה צ'ופר".

מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות יזמה את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית", שבו מתארחים כמה מגדולי המוזיקאים והיוצרים שעיצבו את התרבות הישראלית בכלל ואת המוזיקה הישראלית בפרט. עד כה תועדו בו כ-100 יוצרים מרכזיים. מדי שבוע נציג במסגרת "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית" ריאיון עם יוצר אחר, והיום כאמור עם היוצר בועז שרעבי.

"מדובר באחד הפרויקטים המרגשים והחשובים שנעשו עד כה בתרבות הישראלית, שנולד מתוך החזון שלנו לפעול לא רק לתמיכה וסיוע ליצירה חדשה של אמנים הפועלים כיום, אלא גם מתוך דאגה לשימור נכסים תרבותיים", אומרת דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. "כשמסתכלים על רשימת 100 היוצרים שהגענו אליהם עד היום מבחינים בערך ובחשיבות של המיזם הזה, שמאפשר לשמוע את סיפור עבודתם אבל גם את סיפורה של המוזיקה הישראלית. חלק מהיוצרים לצערנו כבר אינם בין החיים והראיונות שהתקיימו עמם ונותרו משלימים את סיפור יצירתם. לצערי יש יוצרים שלא הספקנו לתעד והם כבר לא איתנו. הרגשנו שאנחנו עובדים נגד הזמן, כי יש לא מעט יוצרים חשובים שמצבם הבריאותי לא איתן. תחושת הדחיפות ליוותה אותנו והתוותה את סדר הפעולות בשנים הראשונות. את אריק איינשטיין לצערי לא הספקנו לתעד. שבועיים לפני מותו עוד ישבנו בישיבת הפקה וכששמו עלה חשבנו שיש לנו עוד זמן ונגיע אליו בהמשך. לצערי טעינו בגדול".

"הפרויקט הזה משלב יוצרים מקדמת הבמה, שכולם מכירים את עבודתם, אבל גם לא מעט יוצרים ששמם אולי לא מאד מוכר לציבור אך עשייתם והשפעתם על המוזיקה הישראלית רבה וחשובה", מוסיפה מלניק. "הראיונות עצמם חושפים סיפורים מרגשים ואנקדוטות משעשעות של היוצרים שלא נחשפו עד היום. החומר שנאסף הוא חלק מפס הקול של המוזיקה הישראלית ולשימור שלו יש ערך תרבותי לאומי ראשון במעלה".

יגאל בשן, יוני רכטר, מתי כספי, דני סנדרסון, אפרים שמיר, צרויה להב, רמי דנוך, אילן וירצברג, שם טוב לוי, שלמה גרוניך, יהונתן גפן, מיקי גבריאלוב, שמרית אור, תלמה אליגון-רוז - זוהי רק רשימה חלקית בהחלט מתוך עשרות היוצרים הישראלים שהתראיינו לארכיון ליוצרים במוזיקה הישראלית, בהנחיית יואב קוטנר ובהפקת חברת "נורמה הפקות בע"מ". הארכיון שהקימה מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות מאפשר לכם הצצה אל מאחורי הקלעים ואופן היצירה של אותם אמנים אשר יצרו מוזיקה נהדרת וכתבו שירים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. פרויקט התיעוד מכיל בתוכו סדרה של ראיונות אישיים, מרתקים ומקיפים עם היוצרים הללו, שמכניסים אותנו לתוך עולמם ולמקורות היצירה שלהם.

לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית".

מי שמנהל אמנותית את הפרויקט הוא יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית". קוטנר יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" נוספים ויצר ארכיון מרשים של יוצרי הזמר העברי וסיפורם.

  • בועז שרעבי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully