Primary Advertiser
בשיתוף מפעל הפיס03/07/2020

"מעריץ את טונה. הוא משלב בידור ואומנות בשיר אחד"

אלירן מלכה, זוכה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה על "שבאבניקים" מחמיא במדור "מפרגנים" לראפר שמצליח "לשלב בין פאן לאמירה", לאשכול נבו שאת ספרו האחרון קרא "פעמיים, מכריכה לכריכה" ולגור בנטביץ, האיש שבזכותו החל לעסוק בקולנוע

מפרגן. מלכה (צילום: עומר מסינגר)

מועצת הפיס לתרבות ולאמנות תורמת במהלך השנה לקידום כישרונות בתומי אמנויות הבמה, קולנוע, ספרות, טלוויזיה, שירה ואמנות חזותית. מפעל הפיס יוזם ללא הרף פרויקטים לקידום היצירה ברחבי הארץ ואף מעניק פרסים ליוצרים ולאמנים דוגמת פרס ספיר לספרות, פרס לנדאו לאמנויות ולמדעים ועוד. תקופת ימי משבר הקורונה הובילה את וואלה! תרבות ומפעל הפיס ליזום את פרויקט "מפרגנים" שמחזק את הסולידריות בקרב אמנים ומספק להם הזדמנות לפרגן ליוצרים ישראלים - ולהציג לכם הקוראים כישרונות מקומיים מתחומים שונים.

אלירן מלכה הוא במאי ותסריטאי ישראלי, שהתפרסם בזכות הסדרה "שבאבניקים", עליה אף זכה בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בקטגוריית הבימוי. מלכה, בוגר בית ספר מעלה לטלוויזיה, קולנוע ואומנויות, כתב וביים את סרטו הקצר הראשון ב-2007 ("פעם"). ב-2015 הוא החל לכתוב ולביים את הסדרה "שבאבניקים" ושלוש שנים לאחר מכן יצא סרטו "הבלתי רשמיים", העוסק בהקמת מפלגת ש"ס בשנות ה-80. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אופיר.

לאיזה אמן רצית לפרגן - ולמה?

"הראשון הוא אשכול נבו. מעבר לעובדה שמדובר באדם מקסים, שקט ועם חוש הומור פגזי, אשכול הוא מספר סיפורים נדיר. יש בו כנות ישראלית, הוא לא מחזיק מעצמו, והסיפורים שלו הם בעיטה נעימה לבטן.

את הספר האחרון שלו, "הראיון האחרון", קניתי שלושה ימים לפני ראש השנה, ומצאתי את עצמי קורא אותו פעמיים, מכריכה לכריכה. פעם אחת בבית, ופעם אחת בתוך חדר 8 מ"ר באומן, עם עוד 15 איש.

זה ספר נדיר על ראיון אינטרנטי של סופר מצליח שמרגיש ממוחזר ומחליט הפעם להעיף את המסיכות ולענות תשובות אמיתיות. מה שממשיך כטריפ נהדר לתוך עולם של אדם שנהנה לספר סיפורים, אחד אחרי השני, וכולל את העמוד הראשון הכי מצחיק ונהדר שקראתי המון זמן. אשכול אוהב סיפורים, והם אוהבים אותו בחזרה".

"מספר סיפורים נדיר". אשכול נבו (צילום: מוטי קיקיון)

"טונה, איתי זבולון. אני מאוד מעריך, שלא לומר מעריץ, אומנים שמצליחים לשלב בין פאן לאמירה ולטונה יש את התכונה הזאת לגמרי. הוא מצליח להכניס את הפיל לתוך החיפושית ולעשות בשיר אחד, בידור ואומנות גבוה ביחד.

קאובוי שמדבר בכנות על אדם שמתמודד עם הצלחה שאין מה לעשות איתה, או י"א 2 שסוגר חשבון עם התיכון שלו. "למה לא עכשיו" הנהדר ובשבילי, מעל לכל, "סרט ערבי", שמדברר את העומק של האומנות שלו, וכולל שורה שלא יוצאת מהראש. חצופה ומהדהדת: 'מה עם מסר? מה עם סטייל? מה עם ראש יצירתייה?'"

"השלישי, גור בנטביץ. הוא לא יודע את זה אבל הוא היה אחת הסיבות שהתחלתי עם הדבר הזה שנקרא קולנוע. הייתי בישיבה ב-2001 וראיתי את "משהו טוטאלי", קומדיית סטלנים שהיתה חידוש ענק בשבילי - היה בה משהו קל, לא פוליטי (לפחות לא במוצהר) וחדשני. ויותר ממנה, היה בגור כיוצר, משהו מדליק. הוא עושה משהו אמיתי וששייך רק לו.

שנינו התמודדנו על פרסי אופיר שנה שעברה. כמה ימים לפני הפרס, הייתה השקה של פרסי אופיר וניגשתי אליו וסיפרתי לו שבגללו התחלתי ללמוד קולנוע. הוא חייך ואמר לי "הנה, אתה רואה? עכשיו הכל מתהפך עליי בחזרה...". זה לא שינה כלום, ושנינו לא זכינו. הסרט שלו "תותים וקצפת" מדבר על במאי מתבגר בערב פרמיירה. ואני מאחל לגור עוד שנים ארוכות של יצירה".

  • אלירן מלכה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully