"דווקא בתקופות שמחות בחיי כתבתי שירים עצובים": מתי כספי חושף את סודותיו

"סיפרו לי שיש פסנתרן טוב בשם שלמה, אז ביקשתי שיגיע להקלטה של השיר "פנקס הקטן". באותה תקופה לא היו הרי אודישנים. הוא הגיע ואמרתי לו 'שלום, אתה תנגן בחלק העליון של הפסנתר'. הוא שאל 'מה אני אנגן?', אמרתי לו 'תאלתר'. אחר כך התוודענו אחד לשני. נפגשנו אצלו בדירה, שמעתי שירים שלו ונבהלתי. הוא כתב מוזיקה מטורפת שלא שמעתי אף פעם. אחר כך אני השמעתי לו את המוזיקה שלי והוא כנראה נרגע. השילוב בין הטירוף והרוגע הוליד את האלבום המשותף שלנו 'מאחורי הצלילים'".

זהו סיפור המפגש של מתי כספי ושלמה גרוניך. מאז - כמו שאומרים - הכול היסטוריה. אלא שכספי, אחד המוזיקאים המבריקים והחשובים בתולדות מדינת ישראל, לא עבד רק עם גרוניך. הוא שיתף פעולה עם הזמרת ריקי גל כשהפיק את אלבומה הראשון, ובעיקר עם הפזמונאי אהוד מנור. בין השירים הרבים שהלחין כספי למילותיו של מנור: "ילדותי השנייה", "ימי בנימינה", "סליחה", "ברית עולם", "סטירת לחי" ועוד ועוד.

כספי מגלה עוד מדוע הוא עוצם עיניים כשהוא שר את שיריו: "אם אני שר שיר כמה שנים, אני מרגיש קצת עייפות חומר כי אני לא מבצע את זה כמו שביצעתי את זה פעם. השירים שאני שר על הבמה - הם חייבים להישמע כאילו אני שר אותם בפעם הראשונה. בגלל זה לפעמים העיניים העצומות - כשאני כולי מרוכז בתוך השיר כדי להגיע לביצוע הכי טוב שאני יכול באותו ערב". עוד הוא מגלה כי דווקא בתקופות מאוד שמחות בחייו הוא כתב שירים עצובים, ולהפך.

מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות יזמה את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית", שבו מתארחים כמה מגדולי המוזיקאים והיוצרים שעיצבו את התרבות הישראלית בכלל ואת המוזיקה הישראלית בפרט. עד כה תועדו בו כ-100 יוצרים מרכזיים. מדי שבוע נציג במסגרת "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית" ריאיון עם יוצר אחר, והיום עם המוזיקאי החשוב מתי כספי. כספי מספר בריאיון על תחילת דרכו, על שיתופי הפעולה עם יוצרים אחרים, וכמובן על הסיפורים מאחורי קלאסיקות הענק הנצחיות שהלחין.

"מדובר באחד הפרויקטים המרגשים והחשובים שנעשו עד כה בתרבות הישראלית, שנולד מתוך החזון שלנו לפעול לא רק לתמיכה וסיוע ליצירה חדשה של אמנים הפועלים כיום, אלא גם מתוך דרגה לשימור נכסים תרבותיים", אומרת דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. "כשמסתכלים על רשימת 100 היוצרים שהגענו אליהם עד היום מבחינים בערך ובחשיבות של המיזם הזה, שמאפשר לשמוע את סיפור עבודתם אבל גם את סיפורה של המוזיקה הישראלית. חלק מהיוצרים לצערנו כבר אינם בין החיים והראיונות שהתקיימו עמם ונותרו משלימים את סיפור יצירתם. לצערי יש יוצרים שלא הספקנו לתעד והם כבר לא איתנו. הרגשנו שאנחנו עובדים נגד הזמן, כי יש לא מעט יוצרים חשובים שמצבם הבריאותי לא איתן. תחושת הדחיפות ליוותה אותנו והתוותה את סדר הפעולות בשנים הראשונות. את אריק איינשטיין לצערי לא הספקנו לתעד. שבועיים לפני מותו עוד ישבנו בישיבת הפקה וכששמו עלה חשבנו שיש לנו עוד זמן ונגיע אליו בהמשך. לצערי טעינו בגדול".

"הפרויקט הזה משלב יוצרים מקדמת הבמה, שכולם מכירים את עבודתם, אבל גם לא מעט יוצרים ששמם אולי לא מאד מוכר לציבור אך עשייתם והשפעתם על המוזיקה הישראלית רבה וחשובה", מוסיפה מלניק. "הראיונות עצמם חושפים סיפורים מרגשים ואנקדוטות משעשעות של היוצרים שלא נחשפו עד היום. החומר שנאסף הוא חלק מפס הקול של המוזיקה הישראלית ולשימור שלו יש ערך תרבותי לאומי ראשון במעלה".

יגאל בשן, יוני רכטר, מתי כספי, דני סנדרסון, אפרים שמיר, צרויה להב, רמי דנוך, אילן וירצברג, שם טוב לוי, שלמה גרוניך, יהונתן גפן, מיקי גבריאלוב, שמרית אור, תלמה אליגון-רוז - זוהי רק רשימה חלקית בהחלט מתוך עשרות היוצרים הישראלים שהתראיינו לארכיון ליוצרים במוזיקה הישראלית, בהנחיית יואב קוטנר ובהפקת חברת "נורמה הפקות בע"מ". הארכיון שהקימה מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות מאפשר לכם הצצה אל מאחורי הקלעים ואופן היצירה של אותם אמנים אשר יצרו מוזיקה נהדרת וכתבו שירים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. פרויקט התיעוד מכיל בתוכו סדרה של ראיונות אישיים, מרתקים ומקיפים עם היוצרים הללו, שמכניסים אותנו לתוך עולמם ולמקורות היצירה שלהם.

לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית"

מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות ויואב קוטנר יזמו את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית". "מדובר בפרויקט מרגש וחשוב, שנולד מתוך חזון ודאג לשימור נכסים תרבותיים", אמרה דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס. יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית", יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" והארכיון מאפשר הצצה אל מסעם של אותם אמנים.