Primary Advertiser
בשיתוף מפעל הפיס27/05/2020

"'המגפיים של ברוך' שיר סטייתי": סנדרסון עם הסודות מאחורי להיטי כוורת

מה ההומאז' מאחורי "שיר המכולת", מי הצמד הנערץ עליו ואיך נולדה להקת "דודה"? צפו בדני סנדרסון מתארח ב"תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית", שיזמה מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וקבלו הצצה מרתקת למקורות היצירה של מיטב היוצרים בישראל

לקראת קיץ 2013 הודיעה להקת "כוורת" על איחוד אחרון בהחלט לציון 40 שנים לאלבום הבכורה שלה "סיפורי פוגי". הכרטיסים נחטפו בתוך שעות. בעקבות כך הלהקה הודיעה על הופעה נוספת בפארק הירקון בתל אביב - וגם אליה הכרטיסים אזלו בתוך כמה שעות. הקהל הישראלי הגיע בהמוניו כדי ליהנות ולאהוב פעם אחת נוספת את הלהקה המיתולוגית, ששיריה הפכו להמנוני פופ.

"כוורת" היא אנסמבל אדיר של כישרון, אבל אם אפשר לסמן את המנוע מאחורי הלהקה, הרי שמדובר בדני סנדרסון. "חבורת לול היו בוגרים מבחינה רומנטית", מספר סנדרסון על התקופה בה פרצה הלהקה, "היו להם שירים כמו 'מה איתי?, 'למה לי לקחת ללב?', 'לול' היו במקום מקסים ואמוציונלי. אני הייתי במקום יותר ציני ואהבתי את האבסורד. 'המגפיים של ברוך' זה שיר קצת סטייתי באיזשהו מקום, על אחד שמתאהב במגפיים - זה נשמע כמו שיר ילדים אבל זה ממש לא. מה שמקסים בגיל הזה שאתה יורה ופחות מתחשב. ואז נולד 'שיר המכולת', מי כותב היום ככה? זה תת מודע".

מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות יזמה את ארכיון "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית", שבו מתארחים כמה מגדולי המוזיקאים והיוצרים שעיצבו את התרבות הישראלית בכלל ואת המוזיקה הישראלית בפרט. עד כה תועדו בו כ-100 יוצרים מרכזיים. מדי שבוע נציג במסגרת "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית" ריאיון עם יוצר אחר, כשהראשון הוא המוזיקאי האגדי דני סנדרסון ("כוורת", "דודה").

"מדובר באחד הפרויקטים המרגשים והחשובים שנעשו עד כה בתרבות הישראלית, שנולד מתוך החזון שלנו לפעול לא רק לתמיכה וסיוע ליצירה חדשה של אמנים הפועלים כיום, אלא גם מתוך דרגה לשימור נכסים תרבותיים", אומרת דולין מלניק, ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות במפעל הפיס, "כשמסתכלים על רשימת 100 היוצרים שהגענו אליהם עד היום מבחינים בערך ובחשיבות של המיזם הזה, שמאפשר לשמוע את סיפור עבודתם אבל גם את סיפורה של המוזיקה הישראלית. חלק מהיוצרים לצערנו כבר אינם בין החיים והראיונות שהתקיימו עמם ונותרו משלימים את סיפור יצירתם.
לצערי יש יוצרים שלא הספקנו לתעד והם כבר לא איתנו. הרגשנו שאנחנו עובדים נגד הזמן, כי יש לא מעט יוצרים חשובים שמצבם הבריאותי לא איתן. תחושת הדחיפות ליוותה אותנו והתוותה את סדר הפעולות בשנים הראשונות. את אריק אנשטיין לצערי לא הספקנו לתעד. שבועיים לפני מותו עוד ישבנו בישיבת הפקה וכששמו עלה חשבנו שיש לנו עוד זמן ונגיע אליו בהמשך. לצערי טעינו בגדול".

"הפרויקט הזה משלב יוצרים מקדמת הבמה, שכולם מכירים את עבודתם, אבל גם לא מעט יוצרים ששמם אולי לא מאד מוכר לציבור אך עשייתם והשפעתם על המוזיקה הישראלית רבה וחשובה", מוסיפה מלניק. "הראיונות עצמם חושפים סיפורים מרגשים ואנקדוטות משעשעות של היוצרים שלא נחשפו עד היום. החומר שנאסף הוא חלק מפס הקול של המוזיקה הישראלית ולשימור שלו יש ערך תרבותי לאומי ראשון במעלה".

יגאל בשן, יוני רכטר, מתי כספי, דני סנדרסון, אפרים שמיר, צרויה להב, רמי דנוך, אילן וירצברג, שם טוב לוי, שלמה גרוניך, יהונתן גפן, מיקי גבריאלוב, שמרית אור, תלמה אליגון-רוז - זוהי רק רשימה חלקית בהחלט מתוך עשרות היוצרים הישראלים שהתראיינו לארכיון ליוצרים במוזיקה הישראלית, בהנחיית יואב קוטנר ובהפקת חברת "נורמה הפקות בע"מ". הארכיון שהקימה מועצת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות מאפשר לכם הצצה אל מאחורי הקלעים ואופן היצירה של אותם אמנים אשר יצרו מוזיקה נהדרת וכתבו שירים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. פרויקט התיעוד מכיל בתוכו סדרה של ראיונות אישיים, מרתקים ומקיפים עם היוצרים הללו, שמכניסים אותנו לתוך עולמם ולמקורות היצירה שלהם.

לפרויקט "תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית"

מי שמנהל אמנותית את הפרויקט הוא יואב קוטנר, "מר מוזיקה ישראלית". קוטנר יצא למסע תיעוד של יוצרים, זמרים, כותבים, מלחינים, מוזיקאים ו"גיבורי תרבות" נוספים ויצר ארכיון מרשים של יוצרי הזמר העברי וסיפורם.

  • מפעל הפיס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully